"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טרכטנברג: לא מספק אותנו

,עודכן

טרכטנברג והוועדה לא באו לענות על כל המצוקות שהועלו מולה. כך כתב טרכטנברג בעצמו בבלוג שלו: "לא יכולנו להציע מענים לכל המצוקות שהועלו ואף לא לרובן". נתניהו הקים את ועדת טרכטנברג כדי לקדם לכאורה תיקון נחוץ. אבל התוצאה אינה שינוי חברתי עמוק, אלא שינוי קוסמטי.

ראו למשל את ההמלצה המתגבשת לאפשר חוק חינוך חינם מגיל 3. אתם יודעים כמה זמן ההצעה הזאת כבר קיימת? כבר בשנת 1984 תוקן החוק ונקבע שחינוך חינם יחל בגיל 3, אולם יישומו של התיקון מעולם לא יצא אל הפועל. הוא נדחה שנה אחר שנה מסיבות תקציביות ולבסוף נקבר בחוק ההסדרים.

כשעבדתי בקשת הדמוקרטית המזרחית שמעתי על החוק מהפעילות החברתית של ד"ר איציק ספורטא שהיה ונשאר תומך נלהב של החוק, אך מעולם הרעיון לא הצליח לצאת מתוך חוק ההסדרים.

ועדת טרכטנברג מבקשת להעלות את מס החברות באחוז וזאת באמת בדיחה מצוינת על חשבוננו.

מס החברות בשנת 1985 עמד על שיעור של 66.1 אחוזים ואילו היום הוא עומד על פחות ממחציתו, בעוד מעמד הביניים יורד לשפל בכל מדדי איכות החיים. המדינה עזרה בחוק זה לאליטה העסקית להרוויח יותר. בעצם היא נתנה לה מתנה אדירה שנוצלה עד תום והביאה את ישראל למקום שלישי במדד הגידול במספר המיליונרים.

גם הרעיון למסות את הבורסה אינו רעיון חדש. הוא מתגלגל בצורות שונות בשנים האחרונות.

שר האוצר לשעבר בייגה שוחט הכריז באוגוסט 1994 על הטלת מס של 10 אחוזים על הבורסה. בעקבות ההצהרה הופסק המסחר בבורסה ליומיים.

הרעיון למסות את הבורסה הוביל בפעם האחרונה את כל עשירי ישראל ללחוץ על רה"מ רבין ז"ל לרדת מהרעיון והוא גנז את התוכנית. הדבר הוביל לתיקון חד במדדי המניות. מדוע דווקא עכשיו תסכים האליטה העסקית ליישם תוכנית שכזאת, ומי יעמוד פוליטית מאחורי הקטנת הרווחים שלהם-

כרגע עשרות מנדטים נמצאים באוויר. הם עוברים ממפלגה למפלגה וחלקם אפילו לא החליט לאיזו מפלגה להצביע. הסקרים מראים תנודות חדות במצב שלוש המפלגות הגדולות.

במצב של אי ודאות פוליטית גם המסקנות החיוביות מתוך ועדת טרכטנברג לא יוכלו להתממש משום שלא יהיה להן לובי פוליטי. כל מיסוי פרוגרסיבי של המעמד הבינוני-עליון ושל בעלי ההון יוריד את התמיכה שלהם במפלגות שנושאות את פניהן לבחירות.

ולכן מוטב כבר עכשיו לפתוח מחדש את הדיון בתקציב המדינה ובקופת האוצר. בינתיים נראה שהדבר הטוב שיצמח מהוועדה הוא אכזבה ציבורית ומתוכה אולי יבוא תיקון חברתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר