נשים בצמרת: בזכות יחימוביץ'

גם אם לא כל תפילותינו ייענו בשנה הקרובה ולא נזכה גם בתשע"ב לראות ברכה שלמה בעמלנו, שינוי לא מבוטל כבר דבק בזנבה של השנה החולפת: בראש גוש המפלגות מרכז-שמאל עומדות שלוש נשים. לבני, יחימוביץ' וזהבה גלאון שעדיין לא מכהנת כיו"ר מרצ אך סיכוייה להיבחר טובים, וגם ככה היא מהבולטות מבין הח"כים.

במחנה הימני-שמרני אין עדיין ולו אישה אחת שמגרדת את העמדה הבכירה במפלגתה. ולא משום שהנשים המזוהות עם העמדות הללו מוכשרות פחות מהגברים, אלא משום שהמחנה השמרני אינו רוצה בהגדרתו שינוי. הם רואים שחורות (ראו נאום נתניהו באו"ם), חשדנים, רואים התנצלות כהשפלה ונכונות לוויתורים כהתקפלות. מחנה זה היה רוצה לעמוד במקום, ולו ניתן היה, גם לחזור קצת אחורה. ולכן קידום נשים, כמו שאר הרעיונות הפרוגרסיביים, לא עולה בקנה אחד עם תורה קפואה ומאובנת.

אף שהדרך עוד ארוכה, כדאי להרים רגע את המבט ולחגוג בצניעות וביראה את הרגע. איני שותפה שלמה לאבחנה כי יש שיח נשי ולעומתו שיח גברי. אבחנה זו יותר משהיא תורמת, היא מקבעת ומנציחה את הדיכוי של שני המינים. בכולנו רכות וגמישות, תוקפנות ותחרותיות ועל כולנו למצוא דרכים בריאות ויצירתיות על מנת לבטא יסודות עמוקים אלה בנפשנו.

על פי הצווים המחייבים של החברה הפטריארכלית, מצפים מגברים להסתיר ולהשתיק את הרוך והפגיעות שלהם ואילו מנשים מצפים להסתיר ולהשתיק את התשוקות הבוערות בהן.

לא צריך להסכים לכל תו שנאמר מפי הפוליטיקאיות המובילות כדי להתרשם מהתשוקה העמוקה שיש להן ממה שהן עושות. הפגנת אמביציה לא מתנצלת ולא מתרפסת אינה דבר של מה בכך, וההחלטה להיות פוליטיקאית משפיעה היא מהקשות שיש.

לפני הרבה שנים, כשהעזתי לפנטז על עשייה פוליטית פרלמנטרית, התקשר אלי אחד מבכירי המחנה ונזף בי על היהירות והיומרנות. בסוף אותה שיחה התקפלתי וזחלתי חזרה לתוך המאורה. נתתי לאחד האבות הגדולים לדכא חתיכת תשוקה.

איני מאשימה את הפוליטיקאי המחונן במסע חיי המקצועיים. הליבידו הפוליטי שלי היה מספיק נמוך וחלש שקל היה לדכא אותו. אך זו היתה דוגמה טובה לדרכו הנפסדת של העולם הפוליטי השופע פגיעות ועלבונות במקום תמיכה וטיפוח.

אני משוכנעת שהנשים בצמרת הפוליטיקה זכו ללא מעט אמירות פוגעניות ומחלישות שתפקידן לרפות את היד ואת הרוח.

כולם זקוקים לטיפוח ולתמיכה כדי לגדול, אך לנשים המפלסות דרכן מעלה אין בדרך כלל פריבילגיה כזאת. הן לבדן מול הרוח. מיעוט הנשים בצמרת יחד עם חוקי השריון יוצרים תחרות עזה וקשה בין אותן ספורות המעפילות לפסגה.

יחימוביץ', שנבחרה ליו"ר מפלגת העבודה, לא התביישה בתשוקה לנצח ולא מיתנה את האמביציה שלה. היא דוגמה להרבה נשים הפוחדות, מצניעות ומחביאות את התשוקות הבוערות בהן. זאת שעתן הגדולה של הנשים בצמרת גם בטיפוח הנשים הצעירות: ששיחת הטלפון בינן לבין האחיות השאפתניות תסתיים בדמעות התרגשות והשראה ולא בדמעות צער ותבוסה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו