ההתקפה האמריקנית – הודאה בכישלון

המתקפה הישירה של בכירי ממשל אמריקנים על ראש ממשלה בישראל מצביעה על כך שהם איבדו את העשתונות. אובאמה, שכשל בכל תחזית אפשרית לגבי המזרח התיכון, מנסה כעת לכופף את מדיניות הפנים של מדינת ישראל על חשבון אינטרסים קיומיים שלה כדי להיות מסוגל להציג הצלחה - גם אם היא תהיה קצרת טווח ותסכן את קיומה בעתיד היותר רחוק ואת שלום אזרחיה בהווה.

כאשר מעצמה עוברת מאי הסכמה עם מדיניות של מדינה אחרת וביקורת על אותה מדיניות תוך כדי ניסיונות דיפלומטיים לשנות את המצב, להתקפה אישית כנגד קובעי המדיניות - יש בכך הודאה מהדהדת בחוסר יכולת ובהיעדר מנהיגות. אובאמה מנסה כעת להתערב בהליך הדמוקרטי הפנימי של מדינת ישראל. ייתכן שהנשיא האמריקני מקווה לפורר בכך את ממשלת ישראל בהרכבה הנוכחי ולהביא לבחירות מוקדמות שבהן, כך הוא מקווה, יעבור השרביט של קביעת המדיניות מבנימין נתניהו למישהו שייכנע לדרישותיו המסוכנות. האמריקנים מאשימים את נתניהו בכל חיסרון אפשרי וגם בהתערבות לטובת הרפובליקנים במערכת הפוליטית האמריקנית. בדרך כלל הפוסל במומו פוסל, דהיינו הם מעבירים ביקורת בדיוק על מה שהם עושים לנו כעת, כלומר ניסיון להתערב בהליך הפוליטי ובדמוקרטיה הישראלית.

במצב עניינים כזה אסור למדינת ישראל למצמץ כעת כי כל ויתור יחמיר את מצבה הביטחוני ויביא דרישה מיידית לוויתור עוד יותר מהותי. מצרף הוויתורים עלול להוות, בסופו של דבר, איום על קיום המדינה.

ג'פרי גולדברג סיפק שלשום בעיתונו הסבר כי ממשל אובאמה כבר אינו חושש מכך שישראל תפעיל את זכות ההגנה העצמית שלה כנגד איראן, כאשר הוא אומר כי הממשל חשש מכך לפני 4-3 שנים, ולכן הוא הלך בנתיב של הפעלת סנקציות על איראן (שאותן בכוונתו לבטל מעשית בתמורה לשיתוף פעולה עם איראן כנגד דאעש). במקרה כזה יהיה ניגוד אינטרסים אסטרטגי בין ישראל לבין ארה"ב מכיוון שמשמעות הצעד היא קירוב איראן למצב של יכולת גרעינית מבצעית שאותה היא מכוונת בין השאר כנגד מדינת ישראל, זאת על פי הצהרות בכירי הממשל האיראני בעשורים האחרונים. נדמה כי טהרן דוחפת את נתניהו להפתיע אותה ממש כמו מנחם בגין שהפתיע בעת שהסיר את איום הגרעין מעיראק.

זוהי תסבוכת לא פשוטה שתחילת היציאה ממנה מחייבת לבחור דרך שבה יהיה אפשר לצמצם את יכולתו של אובאמה להזיק לנו עד כדי כך. ישראל חייבת לשנות את מדיניותה ולהתבסס על העובדה שהחוק הבינלאומי מעניק את הזכות לריבונות על כל ארץ ישראל ממערב לירדן רק ליהודים. עובדה זו טושטשה בעבר על ידי אויבינו מסיבות מובנות אבל גם על ידי מנהיגינו מסיבות פחות ברורות. מדיניות המבוססת על החוק הבינלאומי תחליש את יכולתו של הממשל האמריקני להצדיק צעדים כנגדה בעיני הציבור האמריקני, שהוא ברובו שוחר צדק מובהק. זה גם הכלי היחיד בארגז הכלים המדיני של מדינת ישראל שיכולה להיות לו השפעה גם על שאר מדינות המערב, כולל האירופיות, שנוטות, בגלל משקל גדל של מצביעים מוסלמים, לפעול כנגד האינטרסים הקיומיים שלנו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!