1. למרות שעל פני השטח כולם נמנעים מלהזכיר את המילה אליפות, אחד מאנשי מכבי ת"א אמר לי עוד בתחילת אוגוסט שהדבר היחיד שיכול לעצור אותם השנה מלזכות בתואר זה הם בעצמם. כמו שנראו חמשת המחזורים של הליגה, כולל ההפסד המביך אתמול לרמת השרון הסימפטית, האיש לא הוזה. הבעיה היא שאף אחד במכבי לא לקח בחשבון שמי שיערער את המרקם המצוין הוא דווקא האיש בראש הפירמידה - המאמן מוטי איוניר - שמתקשה להפגין בגרות ונראה כרגע כמו טירון אפילו ליד הילדים בני ה-19 שפותחים אצלו בהרכב. אז מה ההספק של הקואוץ' מאז תחילת העונה? הרחקה בדרבי בגביע הטוטו, הרחקה בפנאתינייקוס, התפרצות על אוהדי ראשל"צ ששרו בעד בשיקטאש, ואתמול דרישה משחקניו שלא ללחוץ את ידו של השופט לירן וקסברגר שהרחיק בצדק גמור את ניבאלדו. האמת היא שקשה להאשים את הבלם הברזילאי על המשחק המלוכלך שלו, או את מוסא קונאטה על הפגיעה בשחקן ללא כדור באיצטדיון האולימפי באתונה. הם פשוט מחקים את המאמן שלהם ומתנהגים כאילו הם בשכונה. 2. גם בצד השני של העיר לא צריך למהר לחגוג. הפועל ת"א אולי ראשונה והיחידה שעדיין לא הפסידה העונה, אבל אסור לשכוח שהיא עשתה זאת עם לוח משחקים נוח מאוד, כשארבעה מחמשת המשחקים שוחקו בבלומפילד. בפעם היחידה שפגשה בליגה יריבה אמיתית, בני יהודה, התיקו היה הרבה יותר קרוב להפסד מאשר לניצחון. לאדומים יש חומר שחקנים לא רע בכלל, אבל כרגע הם לא מתפקדים כקבוצה. עומר דמארי משחק עם משקולות של 1.5 מיליון יורו על הכתפיים ועסוק בניסיונות אנוכיים להוכיח את עצמו. חוץ מזה, ההגנה עדיין חדירה (למרות שהספסול של באדיר נראה כרגע כדבר הכי טוב שקשטן עשה העונה), ונראה כי מפגש עם קבוצות קצת יותר רציניות בזמן הקרוב יחזיר את האדומים לגודל הטבעי שלהם. מצד שני, אתמול זו היתה הפועל הישנה של קשטן. אפורה אבל יעילה. שני מצבים נייחים - שני שערים. מי זוכר שאבו לאבן היה יכול לגרום לכל להיראות אחרת כמה דקות לפני השער לפרנסמן, אם לא היה מחמיץ בשלומיאליות מול אדל. 3. מכבי חיפה נראית כרגע כמו האלופה היוצאת. הפאניקה ברכש, ההדחה מליגת האלופות ותסמונת העונה הרביעית של אלישע לוי מכבידות על המועדון היחיד שמנוהל כמו שצריך בארץ לאורך שנים. מול ראשל"צ ביום ראשון היא עוד ניצלה, אבל אתמול היא פשוט קרסה בסכנין מול מהראן ראדי הנפלא (זמנו אותו לנבחרת לפני שהוא יוציא דרכון פולני) והחבורה של שלומי דורה.
