תהלוכות ונאומים: זמן לאחדות ישראלית |

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תהלוכות ונאומים: זמן לאחדות ישראלית

, עודכן

סוף השבוע הקרוב יעמוד בסימן ניסיונם של הפלשתינים לייצר הסכמה בינלאומית לשאיפתם להכרה במדינה פלשתינית. קשה לדעת אם ההנהגה הפלשתינית באמת מעוניינת במדינה, שהרי הסיכויים להקמתה הם מזעריים בלי שיתוף פעולה של ישראל, או שמא מדובר בניסיון לייצר מיתוס חדש. זה 40 שנה מתמחים הפלשתינים ביצירת ימי אזכור (יום הנכבה ויום הנכסה) ומיתוסים שקריים (זכות השיבה, זכות למדינה ועצם קיומו של עם פלשתיני בעל זהות מוגדרת).

ימי אזכור ומיתוסים, הגם שהם שקריים, הכרחיים ל"עם צעיר" שרק בעשורים האחרונים החל להתגבש ולהמציא את הלכידות הלאומית שלו. ימים אלה הם, בפועל, מדורת השבט שלהם שאמורה לנקז אנרגיות חברתיות לתוך התלהמות, אלימות והפגנות. החשש הגדול והמטריד הוא שמעבר להתלהבות הרגעית של הנפת דגלים ומכוניות צופרות, הדברים יגלשו להתנגשויות אלימות עם חיילי צה"ל ועם האזרחים הישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון.

כבר לפני שנים רבות הגתה ההנהגה הפלשתינית, אולי בהשפעת השמאל הרדיקלי הישראלי, את רעיון המצעד האזרחי אל נקודות המפגש עם הריבונות הישראלית. לא פעם נשמעה מחוגים אלה השאלה מה תעשה ישראל ביום שבו מאות אלפי פלשתינים ינסו לחצות את הגדר בדרכם לרמת אביב (שייח' מוניס), רעננה (חירבת עזון) וירושלים (אל-קודס). כל בר דעת מבין היום כי ההתנחלויות אינן מעניינות את הפלשתינים. הם רוצים את זכות השיבה לשטחים שעליהם הוקמה מדינת ישראל בשנת 1948. גם דרישה זו היא רק שלב ראשון מבחינתם בדרך לחיסולה של המדינה.

רעיון המצעד האזרחי התעצם בעקבות האירועים האחרונים בסוריה, בלוב, במצרים ובתוניסיה, שבהם נהרגו ונפצעו מאות אזרחים על ידי הנהגתם המושחתת והאלימה. ההנהגה הפלשתינית, שהוכיחה כבר בימי יאסר ערפאת כי חיי אדם אינם ערך מקודש בעיניה, עלולה לדחוף את הפלשתינים להתנגשות אלימה.

על פי הפרסומים בתקשורת, חיילי צה"ל נערכו ותודרכו לסיים את אירועי ספטמבר בלי פגיעה במפגינים הפלשתינים. אמצעים חדשניים לפיזור הפגנות הוצבו במקומות מועדים לפורענות, ויש רק לקוות שהאירועים לא ייצאו משליטה. קל מאוד להבעיר יער של שנאה, אך קשה מאוד לכבותו.

אין זו הפעם הראשונה שישראל ניצבת כמעט לבדה במערכה קשה. אנו, היהודים, מכונים עברים כיוון שאבינו הקדמון אברהם ניצב מעבר אחד של הנהר, וכל העולם מהעבר השני. במשך אלפי שנים זה היה גורלנו, אך הפעם לשם שינוי יש לנו מדינה, אהבת, חירות ונשק.

ברגעים כאלה חובה עלינו להתלכד מתוך אחדות הגורל היהודי. את הוויכוחים הקשים שבינינו ניתן להשאיר לימים אחרים. הניצחון שלנו יהיה באחדות ובאמונה, כי המאבק האמיתי אינו על מדינה פלשתינית אלא על זכותה של מדינת ישראל להתקיים. ובמאבק הזה איננו יכולים להפסיד, שהרי שבנו הביתה לנצח נצחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר