לחץ וחוסר אונים, נוסח מכבי חיפה

1.אמנם אנחנו רק במחזור החמישי אבל בהרבה מובנים המשחק בב"ש היה עבור מכבי חיפה משחק של פרשת דרכים.

לאחר שני הפסדים רצופים הירוקים ידעו שלמעידה נוספת עלולות להיות השלכות רציניות. ההפסד המביך לרעננה הביא לזעזוע גדול בהרכב, מהלך שהעיד על הלחץ ועל חוסר האונים של המאמן, אלכסנדר סטאנוייביץ'.

על המגרש ראינו שוב קבוצה ללא דרך, שהגיעה לא מוכנה ונראתה חסרת רעיונות ברוב הדקות. בפעם הראשונה ראינו בהרכב את מוחמד כליבאת, כאשר חן עזרא תופקד במרכז ההתקפה לצד מוחמד אידריסו , בעוד עידן ורד תפס את מקומו של רובן ראיוס. השינויים האלה לא הוכיחו את עצמם.

מאמן צריך להתאים את שיטת המשחק לשחקנים העומדים לרשותו או להביא את השחקנים שמתאימים לדרך שלו ובחיפה אין את זה.במצבה הנוכחי וכאשר כל כך הרבה מונח על הכף, מוטב היה לחיפה להגיע צנועה יותר, לעבות את מרכז המגרש ולנסות לכבוש דרך התקפות מתפרצות, בפרט כאשר מולה ניצבת קבוצה עם התקפה מהטובות בארץ.

עם שחקני קישור כמו קובי מויאל ומיצ'ל היא פשוט לא יכולה להצליח במערך הזה.מרכז המגרש של חיפה היה פשוט הפקרות. ממויאל אין לי הרבה ציפיות, הוא נלחם אבל מה עוד? מיצ'ל הוא כישלון גדול - לא הגנה לא התקפה.

נמאס כבר לדבר על החולשה של מרכז ההגנה אבל בכל משחק יש סיבה חדשה להזכיר את העניין. קינן ודגני לא יכולים להיות הבלמים של מכבי חיפה. ההפסד הזה מביא את חיפה אל פי תהום ולא מן הנמנע שגם מקרב את המאמן לסוף דרכו בכרמל.

2.ב"ש השיגה עוד ניצחון גדול. היא לא עשתה את זה ביכולת יוצאת דופן וזה דווקא מעיד על החוזק שלה. גם חסרונו של טומיסלב פאיוביץ' לא השפיע יותר מידי בזכות עוד משחק טוב של סטפן הובאן, שהוסט לאחור וכמובן של וויליאם סוארס, העוגן של אלישע. ג'ון הוגו הציג שוב משחק טוב מאוד בקישור ונראה כמו הבוס אמיתי במרכז השדה. בוזגלו נמצא בכושר נהדר. השער של ארבייטמן חשוב מאוד לו ולקבוצה ובעיקר היה "ארבייטמני" אופייני.

שינוי המערך במהלך המחצית השנייה היטיב עם ב"ש, כאשר גל אראל נכנס במקום מאור מליקסון ושיחרר את רועי גורדנה יותר קדימה. החותמת הייתה בשער הנפלא של גורדנה שסגר את המשחק.

הניצחון משמח במיוחד את אלישע לוי. הקבוצה שלו עולה על הפסים הנכונים ומול קבוצתו לשעבר הוא זכה בניצחון יוקרתי. יופי של מתנת חתונה לרגל נישואיו של בנו. מזל טוב.