נשלח לקלל, יצא מברך | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נשלח לקלל, יצא מברך

, עודכן
0

פרקליט המדינה משה לדור נשלח בערב שבת לתוכניתה של איילה חסון בערוץ 1 לקלל ויצא מברך. הוטל עליו לקעקע את הגילויים שפירסמה חסון על התנהלותו של גבי אשכנזי, שהיא ביזיון לבכיר הקצינים בצה"ל, אבל בפועל אישר את רובם המכריע. במהלך ראיון הדוק עם חסון העניק גושפנקה לטיעוניה. בור כרה ויחפרהו.

בפועל גינה את התככים והקנוניות שנחשפו בלשכת הרמטכ"ל לשעבר. מתח ביקורת חריפה על התנהגותו. מהיכרות מסוימת עם לדור, נדמה לי שחש הקלה. אולי איכזב את הממונה עליו, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין - אבי הראש הקטן בחקירה - אבל התוצאה הסופית היתה שלא הגיע ליעד שאליו שוגר, נסוג והתבצר על אריח האמת.

כה נסוג עד שכרך את חבל החקירה התמוהה סביב צווארו של וינשטיין. לחסון ולשני הפרשנים יעקב בורובסקי וארי שביט, שמתחו לפני שבוע ביקורת על אופן ניהול החקירה, לא היה מה להוסיף. מלאכתם נעשתה בידי לדור.

הוא לא הסתיר את מיאוסו משלל המסרונים ששודרו בין רונית אשכנזי לבין בועז הרפז. הכל היה שם. מהתערבות חיצונית במינויים בצה"ל ועד הפעלת הרפז, בניצוחם של רעיית הרמטכ"ל ועוזרו ארז וינר, ליזום דיון נוסף בסוגיית הקרקע של יואב גלנט במושב עמיקם. זה מעורר קבס לא מפני שהבירור פסול, אלא כיוון שיכלו לפנות ביושרה לפצ"ר או למבקר המדינה, ולא בדרכי עורמה.

כאשר אשכנזי שב לארץ והתבכיין מה עושים לו ולמשפחתו, מתעוררת התהייה אם שאל את עצמו מה הוא עשה לאחרים בשל דברים של מה בכך. המען לבירור - במשפחות פארס, תמיר, גלנט.

באורח מדגמי כדאי לברר עניין אחד. כעשר שעות לאחר שנפתחה חקירה רשמית בפרשת המסמך קיים אשכנזי שיחה עם הרפז. היא מעוררת חשד כבד לשיבוש הליכי חקירה. אך וינשטיין לא הורה אפילו לחקור את הרמטכ"ל על אודותיה באזהרה. בראיון בערוץ 1 אמר שלשום לדור כי מעולם לא הועמד אדם לדין בחשד לשיבוש הליכי חקירה עקב ניהול קשר פסול כזה.

סליחה, ח"כ נעמי בלומנטל נחקרה על עניין שספק אם הוא עבירה - מימון הלנת פעיליה ערב הפריימריז בליכוד במלון תל-אביבי. במהלך החקירה נפגשה בחניון עם הנהג שסייע לה. על כך נאשמה בשיבוש הליכים בעניין שהוא זוטי דברים. מה ההבדל? הרי שיחת טלפון מגונה (גם בפי לדור) במהלך חקירה שעלולה ללחך את צמרת צה"ל גרועה פי כמה מפגישה בחניון בנושא בטל בשישים.

ההיבטים הפליליים האלה ראויים לחקירה יסודית ולא לטיוח. היא חשובה, אבל יש נדבך נוסף, עליון. מייד לאחר השידור קרא באוזניי עמית בכיר קטע מספר הנחיות המלווה את הצבא האמריקני. נאמר בו כי יש לקצין חובות שהם בבחינת אחריות מוסרית. גם בצה"ל.

זמן מה לאחר ששערוריית המסמך המזויף יצאה לאוויר העולם התברר שמוקד תפוצתו בלשכת הרמטכ"ל. אז, כבר באוגוסט 2010, היה צריך לפטר את הרמטכ"ל בגלל התנהלות שאינה הולמת קצין. בעיקר, קצין כה בכיר.

הדברים פורסמו כאן לפני כמה חודשים, וראיונו של לדור מצדיק לחזור עליהם עתה: אהוד ברק טען כי לא היה יכול לפטר את אשכנזי בלי להקים עליו צונאמי ציבורי. לא היה למהלך פיטורים של הרמטכ"ל רוב בממשלה. זה נכון. אבל היום, בדיעבד, ברור כי אילו הביא את ההצעה לשרים, ואפילו נותר במיעוט - היתה ההדחה מוארת באור נגוהות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר