הקלף האחרון של אבו מאזן

פניית אבו מאזן לאו"ם להכיר בהקמת פלשתין בגבולות 67' נשענת על שני נדבכים: מאז היפנה עורף לאהוד אולמרט, שהגיש לו הצעה נדיבה להקים שתי מדינות לשני עמים, נחשף קבל עם ועולם כי אינו יכול ו/או רוצה להגיע לפתרון שהוא נשבע בשמו; וכן הוא חושש כי במשא ומתן עם בנימין נתניהו לא יוצעו לו התנאים הנוחים שהניח לפניו ראש הממשלה הקודם.

נכון שהתביעה הישראלית להכרה פלשתינית באופייה היהודי מובנת ומוצדקת, אבל גם מכבידה על עצם פתיחת המשא ומתן. הסירוב הפלשתיני להכיר בעם היהודי נועד לשמוט בעתיד את זכותו למדינה עצמאית. זה הוויכוח על העיקרון מימי וודרו ווילסון על זכות ההגדרה העצמית. לפיכך יש היגיון בעמידתה של ישראל על תביעתה, אבל מחירה כבד מפני שידידיה רואים בה כוונה נסתרת של נתניהו לשמר את המצב הנוכחי למשך שנים רבות.

הרשות הפלשתינית היא שלא רצתה בחידוש המשא ומתן. הממשלה בישראל היא שלא ניהלה את מהלכיה בגמישות הדרושה כדי שידידיה בעולם ישתכנעו שהאחריות לשיתוק מוטלת על המנהיגים ברמאללה.

אבו מאזן התקשה לנהל משא ומתן לפני רעש האדמה הקרוי "האביב הערבי", בעוד חוסני מובארק ומועמר קדאפי ובשאר אסד היו חופשיים לפעול כרצונם. עתה גברו קשייו ועלה מפלס הלחץ של הקיצונים כפי שמעידה הנהירה של מחבלים פלשתינים אל שטחי יהודה ושומרון. המעצר ההמוני של מחבלים מחמאס שביקשו לבצע פיגוע המוני בירושלים, מלמד גם על היחלשותה של הרשות הפלשתינית ועל חוסר יכולתה לסכל את זממם בלי שיתוף פעולה ביטחוני עם צה"ל והשב"כ במחוזות המריבה.

ארה"ב ניסתה למנוע את הפנייה הפלשתינית לאו"ם, ולא עלה בידה. היא הבהירה כי תטיל וטו על ההצעה במועצת הביטחון. זה חשוב, אבל לא פותר כליל את הבעיה. אבו מאזן נוהג לא רק כמי שבחר בעימות מדיני-דיפלומטי שנועד לסבך את ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, אלא גם כמי שפנייתו לעצרת הכללית היא בעיניו הרע במיעוטו מנקודת ראות פלשתינית.

באורח טבעי צפו ועלו הצעות לתגובה ישראלית תקיפה. הן הופרחו בחלל התקשורתי מוקדם מדי. אין לישראל אופציה לחסום את הכספים שהיא גובה בעבור הפלשתינים בלי לריב עם רוב ידידיה במערב, וגם פעולות אחרות מחייבות חשיבה זהירה.

נראה כי בשלב הנוכחי עדיף לרכז את המאמץ המדיני של ישראל בשיפור נוסח ההצעה אשר תגיע להצבעה בעצרת. למחוק את קווי 67'; לעמעם את ההתנסחות בדבר עתידה של ירושלים; לגייס את ידידיה באירופה למשימה זו אף שלדעת השגריר באו"ם רון פרושאור ישראל תצא מהמערכה באו"ם וידה על התחתונה. יש מה לשפר לפני שמקבלים החלטות בעלות אופי לעומתי, למגינת לב ידידיה של ישראל בעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו