"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בין תל אביב לירושלים: לא נכנעים לטרור

,עודכן

ירושלים היא עיר שאוחדה לה יחדיו, ומאז מתגוררים בה זה לצד זה יהודים, מוסלמים, נוצרים ובני דתות אחרות. היא עיר שאין לה רק מעמד היסטורי כביר אלא גם מעמד פוליטי משלים. מבחינה רבה היא המיקרוקוסמוס של הקונפליקט הערבי־ישראלי, ועבורנו הישראלים היא סמל. לא פחות מכך. לפיכך יש לה חשיבות משמעותית במיוחד.

כמו בכל תקופת זמן מאז העלייה הציונית הראשונה, כך גם בשבועות האחרונים חלק לא מבוטל מתושבי העיר הערבים מתפרעים ומפרים את הסדר. אחרי ככלות הכל, הם מוסתים ומשחקים לידי המניפולציה של מנהיגיהם. גם הפעם, בדיוק כמו בעבר, הם יהיו אלה שישלמו את המחיר. הרכבת הקלה, זאת שנבנתה גם למענם ושהם משתמשים בה, נתונה למתקפות בלתי פוסקות. פיגוע הדריסה, שבו נרצחה התינוקת חיה זיסל בראון, הוא שיאם של האירועים הללו. לפיכך היה זה אך טבעי לשמוע כי הורים לתלמידים תל־אביבים וגורמים בעיריית תל אביב החליטו לבטל טיולים וסיורים לעיר הבירה שלנו.

ראוי להדגיש: קשה שלא להבין לליבם של הורי התלמידים. הם מפגינים דאגה ליקיריהם, ולא פחות מכך - מבקשים לקבל על כך אחריות. אך בניגוד לכך, ראוי לומר עם יד על הלב: מדובר בכניעה לטרור, ולעיתים נדמה כי נוצרה כאן בהלה שלא לצורך.

הירושלמים ממשיכים לחיות את חייהם. אתמול יצאה לדרך שנת הלימודים האקדמית החדשה עם אלפי סטודנטים (גם תל־אביבים). הם לומדים ועובדים, נוסעים בתחבורה הציבורית ואף יוצאים לבלות. למרות האירועים, השיגרה ממשיכה. אחד האירועים המפורסמים ביותר בתולדות העיר הוא שבעוד שכונת גילה הופגזה במהלך האינתיפאדה השנייה, רקדו ירושלמים בדיסקוטקים בתלפיות - השכונה שליד. כי כך אנחנו הירושלמים: למדנו לנצח בכל מצב.

המנטליות ותפיסת העולם של תושבי תל אביב וירושלים שונות בתכלית השינוי, אך באותה מידה יכולות שתיהן להיחשב כשני עוגנים של הישראליות המודרנית. למרות זאת, מבחינת לא מעט תל־אביבים נחשבת ירושלים כ"עיר מעבר להרי החושך". דווקא הפסקת הביקורים בירושלים יכולה להעמיק את הפער. מלבד זאת, כל ירושלמי יודע שירושלים לא בנויה רק מהמאבקים על קו התפר. אפשר לבקר בה באינספור אתרים הרחוקים ממוקדי מחלוקת. אפשר, למשל, להגיע לקבר "חללי נצר אחרון" - ניצולי שואה שהיו נצר אחרון למשפחתם ושנהרגו במלחמת העצמאות. או לבקר בהיכל הספר במוזיאון ישראל ולהכיר את המגילות הגנוזות. ואם תהיתם איך מתנהלת המדינה, אפשר לבקר גם בכנסת ובבית המשפט העליון.

היו מי שבעבר טיפחו לתל־אביבים תדמית של מנותקים ושל אנשים שמה שמעניין אותם בשעות מלחמה זה רק גבינות ויין. האירועים הביטחוניים, נתוני הגיוס לצה"ל וסיפורי גבורה שבהם מעורבים בני העיר העברית הראשונה מוכיחים כי הטענה הזאת לא נכונה לחלוטין.

כבר נאמר כי דברים שרואים מכאן לא רואים משם. הדבר מקבל משנה תוקף אצל הירושלמים. עבורנו, דבריו של הסופר היידי אלחנן ליב לוינסקי, שלפיהם "ארץ ישראל בלי ירושלים כגוף בלי נשמה", שרירים וקיימים גם היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי ורד חזן

מנהל אגף ההסברה וקשרי חוץ של הליכוד

כדאילהכיר