נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד, בחרה אתמול להשתמש בפסק דינה במילים ישירות ונחרצות מאוד כשתיארה את פעולת עמותת הרופאים המתמחים בהתפטרות הקולקטיבית כ"מנוגדת לדין ואסורה", והזהירה כי התעלמות מקביעת בית המשפט תיחשב נטישה של רופאים את מקום עבודתם, "על כל המשתמע מכך". סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן, קבע כי פעילותם במקרה זה היתה בלתי חוקית ובלתי דמוקרטית. הוא הסתמך על ההסכמות החדשות, שכוללת מימוש חלק ניכר מדרישות הרופאים המתמחים וגם הסכמה להימנעות משביתה במשך תשע שנים. בעקבות פסק הדין חזרו אמנם המתמחים לעבודתם במחלקות, אולם מתמחים רבים - בגיבוי חלק מראשי ועדי הרופאים בבתי החולים הגדולים במרכז הארץ - ממשיכים בצעדי מחאה תוקפניים שכוללים שביתת רעב, קריאת תיגר על יו"ר ההסתדרות הרפואית עד כדי הצבת אולטימטום לבטל את ההסכם בתוך 48 שעות והגשת מכתבי התפטרות אישיים חדשים לבתי החולים. גם אם תתקבל חוקיותם, אין כמעט ספק שמדובר יהיה שוב בצעד קבוצתי מאורגן ומתוזמר היטב. ההסתדרות הרפואית, המייצגת את כלל הרופאים בישראל, חתמה לפני שבוע על הסכם שיש בו שורת צעדים חיוביים ומשמעותיים למערכת הרפואה הציבורית בארץ, ובראשה העלאת שכר ממוצעת של 49 אחוזים לכל הרופאים בישראל עם תוספות גדולות הרבה יותר לרופאים בנגב ובגליל. ההסכם החדש כולל גם מימוש של חלק ניכר מדרישות הרופאים המתמחים. למרות זאת נראה שהרופאים המתמחים מתעקשים ללכת בדרך הישירה והמהירה להיות פורעי חוק, וזאת על חשבון בריאות החולים, ואולי אף חיי החולים. אסור למדינה ולראשי ההסתדרות הרפואית להסכים למצב שבו רופאים יהיו מפרי חוק סדרתיים. הם צריכים לפעול גם נגד כמה מחבריהם, בכירי הנהלות בתי החולים הגדולים בגוש דן, אשר נותנים גיבוי לצעדי המחאה האלה - וכל זאת בגלל הכעס שלהם שהסכם השכר החדש נותן עדיפות לבתי החולים בפריפריה. הם גם זועמים על כך שמשרד האוצר התנגד - ובצדק רב מאוד - לדרישתם הנחרצת להנהיג שירותי רפואה פרטיים בכל בתי החולים, ובכך לעשות את הצעד שהוא הדבר המנוגד ביותר לצדק חברתי. משמעותו תהיה פגיעה אנושה בחברה הישראלית.
