חיל הים העות'מאני היה אחד מחילות הים הגדולים, ולא רק בים התיכון. בשנת 1516, הודות לצי המפואר שלה, החלה האימפריה העות'מאנית בכיבוש סוריה ופנתה לאחר מכן לכיוון צפון אפריקה, שם כבשה את אלג'יריה, מצרים, תוניסיה וחלקים של האימפריה הספרדית. מתהום הנשייה שב הצי הזה בסוף השבוע לים. בכיר טורקי חשף כי חיל הים הטורקי עתיד להגביר באופן משמעותי את נוכחותו במזרח הים התיכון בעקבות דו"ח פאלמר. הוא תיאר "אסטרטגיה (ימית) אגרסיבית יותר" נגד "בריונות חיל הים הישראלי". אנקרה זועמת. ודאי שעל ישראל, אבל עוד יותר על פאלמר. אנקרה של ארדואן משתמשת גם ברגשות בניהול מדיניות חוץ. זה עזר לה לשדרג את המושג אופורטוניזם (ע"ע סוריה), אבל יש גבול כמה רחוק יכול ארדואן ללכת. לקונגרס האמריקני, למשל, קצת יהיה לו קשה להגיע היום. טורקיה בעידן ארדואן חשפה בדאבוס (2009) את המצפן שלה בכל הקשור לניווט היחסים עם ישראל, כאשר ארדואן השתלח דווקא באחד הסנגורים הגדולים ביותר של טורקיה בעולם, הנשיא פרס. כישלונה להצטרף לאיחוד האירופי היה על תקן עלבון לאומי. תחושת הדחייה מאירופה הפכה לכוח שהניע את ארדואן להפנות את המפרשים מזרחה. פתאום העולם הערבי הפך אטרקטיבי, אם זה מנהיגיו לפני "אביב העמים הערבי" ואם זה העמים אחרי ה"אביב". משט 2010 (מרמרה) הביא, מי היה מאמין, גם לשני דברים חיוביים: "הצלחתו" גימדה את זה שהפליג אחריו, אולם הוא בעיקר העניק לישראל את אחד ההישגים הבודדים שלה באו"ם מאז הצבעת החלוקה. דו"ח פאלמר קובע כי הסגר הימי על רצועת עזה הוא אמצעי ביטחון לגיטימי למניעת הברחה של אמצעי לחימה. האם משלחת ישראל לאו"ם היתה בכלל חולמת להעביר באו"ם כזו הצהרה- "אביב העמים הערבי" יצר ואקום שלטוני בהנהגה הערבית. ארדואן, המבקש להיכנס למשבצת, מבין היטב מה המכנה המשותף של ההמונים: הפגנת שרירים מול ישראל. התנצלות של ישראל לא תשנה דבר. להפך, היא רק היתה מקלה את התביעה נגד כוחותינו בעולם, מחלישה את מעמדנו האזורי ומגמדת את הישגי דו"ח פאלמר. התנצלות היא כמו הודאה - פילוסופית, גם אם לא משפטית. טורקיה היום לא מחפשת להתפייס, היא מחפשת להשפיל. ב-14 באוגוסט נשא ארדואן נאום שבו דיבר על אובדן הסובלנות אחרי צום הרמדאן במלחמה בטרור הכורדי בארצו. בינתיים, מסדר לו אולי משרד החוץ שלו מסע השתלמות בעזה. ואפרופו צי, הטורקים - עם יקר יש להודות - לא יכעסו, אני מקווה, אם נזכיר להם גם את קרב לפנטו (1571) שהיה הפסדם הראשון בים.
