כמה סמלי שברחוב ה' באייר בתל אביב נולדה אתמול המדינה מחדש. מאות האלפים שיצאו אתמול מהבתים במפגן אדיר שהארץ הזו לא ראתה מעולם, יתעוררו הבוקר למדינה אחרת - טובה ומוסרית יותר. מעטים הרגעים בחיים שבהם יכול להרגיש אדם שהוא נמצא במעמד היסטורי. זה קרה בהפגנה ההיא כשיצחק רבין נרצח, זה קרה לאלה שהשתתפו בהפגנת ה-400 אלף נגד מלחמת לבנון, וזה קרה גם אתמול, כשזרעי השינוי שנשתלו עם הקמת האוהל הראשון בשדרות רוטשילד בתחילת הקיץ הבשילו למהפכה של ממש. אחרי מה שקרה אתמול בכיכר המדינה בתל אביב וברחבי הארץ אפשר לומר רק מילה אחת - ניצחנו. ניצחנו כי אנחנו כבר לא אותם אנשים אפאטיים שיושבים מול הטלוויזיה ומקטרים, מובלים כצאן לבית המטבחיים של הטייקונים ונבחרי הציבור ששכחו כי הם נשלחו לכנסת כדי לייצג אותנו. ניצחנו כי הם לא יוכלו לספסר יותר במנדט שנתנו להם ולמכור את הארץ הזו לבעלי ההון בשם "השוק החופשי", ולהותיר מאחור את מאות האלפים שעובדים קשה ולמרות זאת אינם מצליחים לאפשר לעצמם איכות חיים סבירה. ניצחנו כי פתאום אנחנו שוב יחד, ומזה הם הרי הכי חוששים. כי מה שעבד להם כל כך טוב כשהפרידו בינינו, הסיתו מחנה אחד נגד השני - דבר שאיפשר להם שליטה מוחלטת - פתאום כבר לא כל כך עובד. אתמול היו שם ימין ושמאל, דתיים וחילונים, שהניחו לרגע את המחלוקות בעניינים מדיניים ואת הניסיונות להטיל רפש בצעירים שהובילו את המאבק הזה, והוכיחו שהם לא מאמינים לכל הספינים האלה יותר ושביחד יש לנו כוח שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו. ניצחנו כי שינינו את סדר היום וכבר התחלנו להשיג דברים שנראים בשטח. פתאום אנחנו ערניים, מודעים למה שקורה ומדברים על שוויון, תחרותיות וסולידריות. ניצחנו כי החזרנו את הניצוץ לעיניים ואת הגאווה ללב. ניצחנו כי הכנסנו את הדנקנרים והשטראוסים ללחץ. ופתאום הם מורידים מחירים. לא כי הם החליטו להרוויח פחות, אלא כי הם מבינים שימי החזירות עברו. כי אנחנו לא ניתן לזה להמשיך. ניצחנו כי פתאום נציגינו חושבים עלינו ואיך להקל את יוקר המחיה, ואמיתות גדולות כמו הפרטה, ניאו-ליברליזם ושוק חופשי קורסות אל מול התביעה הלגיטימית של עם שלם לצדק חברתי. ניצחנו, אך הדרך לשינוי אמיתי עוד ארוכה. אבל עכשיו גם אם נקפל את האוהלים ברוטשילד, כל אחד ואחת ממי שהיה שם אתמול יודע בתוך תוכו שזה אפשרי - וזה השינוי הגדול. את העיניים שנפקחו בחודשיים האחרונים אי אפשר יהיה לעצום יותר.
