מאוחר מדי לפיוס

אתר ה"ניו יורק טיימס" פירסם אמש את הדו"ח המלא של ועדת האו"ם בראשות ג'פרי פאלמר, שחקרה את ניסיונה של הספינה הטורקית מאווי מרמרה לפרוץ את המצור הימי על עזה. בכך שם העיתון קץ למאמץ הדיפלומטי שירושלים ואנקרה יגיעו להסכם וייתרו את פרסום 105 עמודי הדו"ח. עתה נותרה התביעה המאיימת של טורקיה, שאם ישראל לא תתנצל תנקוט אנקרה סנקציות נגדה.

עיינתי בחלק ניכר מממצאי הדו"ח, ומצאתי בו את סיכומו של הנציג הישראלי ד"ר יוסי צ'חנובר, שהביע הערכה לקביעות מרכזיות של פאלמר וחבריו, והסתייגות מטענתם כי צה"ל הפעיל כוח רב מדי. אילו קבעה דעת הקהל בעולם את עמדתה כלפי העימות ב-29 במאי 2010 רק על פי הקריאה בדו"ח, כי אז גם אני הייתי תומך במשה (בוגי) יעלון ובאביגדור ליברמן הסבורים כי אין מקום להתנצל בפני הטורקים.

אך המציאות התקשורתית ב-2011 שונה. כנגד הטקסט שהוא ביסודו הוגן, וכפות המאזניים שלו נוטות לצד ישראל - יפיצו הטורקים תצלומים של טרוריסטים זבי דם. הצילום ינצח את האמת ויכריע במאבק על עמדת העולם.

המגעים שניהלו יעלון וצ'חנובר כמעט נשאו פרי. טורקיה הסכימה כי ישראל תתנצל או תביע צער על מהלכים של חייליה תוך כדי קרב, "אם היה בהם כדי לגרום נזק" לאנשי הספינה. נוסח זה לא עמד בסתירה למסקנות הוועדה בראשותו של יעקב טירקל ולתחקיר של האלוף (מיל') גיורא איילנד.

התנצלות ישראלית אינה נחוצה לעשיית צדק. היא אינה מחויבת המציאות מבחינת המשפט, אך היה בה כדי להאט את התרחקותה של טורקיה מישראל. בסופו של דבר התנצלות כזאת לא זו בלבד שהיתה מסירה את הנושא מסדר היום הבינלאומי, אלא יכלה להיות התחלה לעיצוב מחודש של יחסים, אמנם קרירים אך יציבים, תוך הבעת תמיכה ישראלית ביחסו הביקורתי של רג'פ טאיפ ארדואן כלפי בשאר אסד הטובח בבני עמו. אפשר שהתפתחות כזאת היתה מבשילה לכלל מפגש בין ראש הממשלה הטורקי לעמיתו הישראלי.

בישראל היתה התחבטות. לא רק דן מרידור ואהוד ברק תמכו בנוסח הממותן של ההתנצלות. היתה להם תמיכה רחבה יותר. לפני ארבעה ימים הודיע בנימין נתניהו כי שמיניית השרים תתכנס לדון מחדש בעמדת ישראל כלפי התביעה הטורקית, אך הוא דחה את הדיון ולא חידשו.

עתה מאוחר. נתניהו סירב להביע צער. לא ברור מה הסקנציות שיטילו הטורקים על ישראל, אם פנייה לבית הדין הבינלאומי נגד חיילי צה"ל, אם פעילות נמרצת למען הכרזה חד-צדדית באו"ם בדבר הקמת מדינה פלשתינית, אם זימון השגריר להתייעצויות באנקרה. אולי אפילו גירוש השגריר הישראלי.

חידוש הברית? כפי שאמר האדמירל הטורקי ששגה בניווטו בשלהי המאה ה-19 - "מלטה יוק". הוא אינו רואה את מלטה. שני הצדדים לא יראו את הפיוס, יוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו