גם אבא עולה לכיתה א'

לפני שלוש שנים הגיעה ט-ס ארצה. אביה היה בשליחות במאוריטניה כשהיא נולדה, ובגיל שנה רשמה אותה אמה לפעוטון מקומי. לילדים הראשונים שעימם שיחקה קראו איישה, לארה ונורדין. טס, בלי לדעת שאביה נשלח לנואקשוט בירת מאוריטניה כדי לשרת את השלום, סייעה לו כבר בגיל שנה במשימה. נכון, הקשר בין המדינות נותק בינתיים, אבל זה לא קרה במשמרת של טס.

טס אמנם נולדה באקס און פרובאנס שבדרום צרפת ובילתה את שנותיה הראשונות בעיר נואקשוט שבמדבר הסהרה, אבל היה לה יעד מובטח שציפה לה - ישראל. כאשר הגיעה ארצה כאזרחית מן המניין היה לה הכל - חוץ מעברית. שפת האם במאוריטניה היא צרפתית, בדיוק כמו שפת האם של טס.

לא קלים היו השבועיים הראשונים של בתי האהובה בגן אורן. עדנה ואורלי הגננות היו כל כך סבלניות. טס העדיפה בהתחלה ללכת לישון ולא לשחק עם הילדים, שדיברו שפה זרה.

כעבור שנה כבר הגיעה לגן חרוב כצברית אמיתית. ליאת ואוולין בגן החובה לא האמינו שהילדה גם מדברת צרפתית, וטס אפילו עזרה לאבא להכין את העיתון הראשון של הגן - בעברית.

והנה היום שלב חדש, משוכה חדשה: טס הקטנה עולה לכיתה א'. גם הפעם היא הולכת לקראת אתגר מיוחד. הוריה של טס בחרו לרשום אותה לבית הספר מירון בתל אביב, בית ספר ממלכתי-דתי ומאוד משפחתי.

בית ספר שבו השונה הוא זהה. מסורתיים, דתיים ואפילו חילונים יישבו באותן כיתות, יקשיבו למורה ולפעמים אפילו יפריעו, אבל המורה תסלח להם כי הם קטנים. בבית הספר תבין טס כי היא משתייכת לדורות בני מזל שעבורם לימוד עברית ויהדות במדינת ישראל הוא דבר טבעי.

לפני יומיים הוזמנו על ידי המנהלת יעל והמורה גילה למפגש היכרות. בכיתה של טס יש כמה עולים חדשים, חלקם מצרפת. להם לא היה הלוקסוס לבקש ללכת לישון בשבועיים הראשונים. אבל טס הבטיחה לעזור, בדיוק כמו שהילדים האתיופים החמודים והחברה ש-ק-מה יסייעו לה כשיהיה לה קשה, כי להם יש יתרון: הם ותיקים יותר ממנה ומכירים יותר.

טס אהובתי, גם אני היום עולה איתך לכיתה א'. ואני מה זה מתרגש. רק שלא ייתנו לאבא יותר מדי שיעורים.