שעון שהפך לכלי אידיאולוגי |

שעון שהפך לכלי אידיאולוגי

שעון החורף חוזר ביום ראשון. יש המחמיצים פנים וטוענים שיש להנהיג שעון קיץ במשך כל השנה, ויש כאלה המצרים על החושך הכפוי בתקופות כמו סתיו ואביב. מי כאן הצודק? האם התערבות מלאכותית בשעון הטבעי, עונות השנה, מביאה מזור לשלל בעיות שגרתיות, או שמא מעצימה אותן? על השאלה החשובה הזו נתכנסו תשע ועדות שונות החל מ־1976.

מסקנותיהן של שמונה ועדות היו כי אי אפשר לקבוע באופן מוחלט ששעון קיץ, ארוך או קצר, אכן מסייע לחיסכון באנרגיה במשק, לעלייה בפריון הייצור, להפחתה במספר תאונות הדרכים ועוד. מסקנות הוועדה האחרונה היו הפוכות, ואכן נקבע כי שעון הקיץ יהיה שווה באורכו לזה של אירופה.

זה נשמע מצוין. ובכל זאת, כיצד זה ששמונה ועדות הבינו את ההפך ממה שהוועדה האחרונה קבעה? והרי הרכבי הוועדות מכילים אנשי מקצוע מתחומים שונים, אז מה פשר הפער העצום? הח"כ לשעבר חיים אורון אמר פעם ששעון הקיץ הפך לצעצוע פוליטי, שכל מי שחפץ למצוא חן בעיני ציבור כזה או אחר יכול לשלוף.

הנימוקים אשר הובאו על ידי המצדדים בהארכה מירבית, כמו באירופה, הם נימוקים אשר אמורים להימדד בצורה כלשהי, אז מדוע הוועדה האחרונה פסקה אחרת? יצא לי לשבת בוועדה השמינית. עמדתי היתה שאי אפשר למדוד בשום דרך חיסכון באנרגיה ועלייה בפריון. פרופ' עלי מרצבך, מתמטיקאי בהשכלתו, ישב בשתי ועדות קודמות וגם דעתו היתה זהה לשלי. דעתנו התקבלה באופן עקרוני, ממש כמו מסקנות שבע הוועדות אשר קדמו לנו.

אז מה קורה כאן? שאלתי את נציגי משרד המסחר והתעשייה, הנוהגים להוציא הודעה לתקשורת לפני השעון ובסיומו, כיצד אתם מפרסמים הערכות כאילו המשק חוסך 70 מיליון שקלים או כל נתון אחר? התשובה לא הפתיעה: אלה הערכות אצבע, ללא שום בסיס מדעי. הוא אשר אמרתי. רק אם תהיינה שתי מדינות ישראל, באופן ציורי, האחת תפעל במשך חמש שנים עם שעון קיץ, והמקבילה הדמיונית תפעל ללא השעון - כך, ורק כך, יהיה אפשר להשוות. האם זה אפשרי? ממש לא. אין שום דרך לאמוד את היתרונות הנעלים שעליהם מדברים תומכי החוק לדורותיו בעקבות קיבוע שעון קיץ כמו באירופה הנאורה. כך הם טענו.

יאמרו המצדדים כי יש שעת אור נוספת, בבקשה. רק אל תביאו נימוקים שאינם מן העניין. יקום המהנדס, המדען או כל מי שמוכן לשים נפשו בכפו ויוכיח קבל עם ועדה ששעון הקיץ חוסך אנרגיה. יקום הגאון שיצליח להפריד בין שלל הפרמטרים הקובעים את שיעור הפריון של הפועל הממוצע, ויוכיח ששיעור הפריון של העובד עולה בעקבות הפעלתו של שעון קיץ. אין אחד כזה. ברגע שעניין מדעי מטופל אידיאולוגית, סופו שהמדע נפגע. מרגע ששעון הקיץ הפך לוויכוח בעל צבע דתי, דינו המדעי נגזר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר