מתקפת הטרור האחרונה בדרום הארץ לא היתה התפרצות טרוריסטית אקראית. אין ספק כי הנהגת חמאס אחראית לאירועים, ולכל הפחות היתה זו שאישרה את המתקפה. היה זה מבצע צבאי מתוחכם ביותר ומתוכנן בקפידה, שבו השתתפו לפחות 20 טרוריסטים מאומנים היטב וחמושים בכלי נשק מתקדמים. במתקפה זו יכלו להיות קורבנות רבים נוספים, ואילו מתקפת הטילים המתמשכת בעקבותיה מאיימת להעצים את העימות לקונפליקט רחב עוד יותר.
הג'יהאדיסטים, אשר צברו תעוזה לאחר נפילתו של מובארק ונהנים מעוצמה מחוזקת בשל זרימת הנשק החופשית בגבול עם מצרים, בוחנים את כושר עמידתנו. חמאס הצליח במטרתו להעצמת המתיחות בינינו לבין המשטר המצרי החדש.
בשבועות הקרובים יעמוד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני כמה החלטות קשות ביותר. על תגובתו הראשונית למתקפות הקטלניות ביותר מאז כניסתו לתפקידו - חיסול ראשי הארגונים - אין מקום לביקורת.
אך הצהרתו שלפיה הטרור תמיד ירוסן תחת שלטונו, תעמוד כעת למבחן המציאות. ברור כי אם יימשכו התקפות הטילים, רק תגובה נחרצת לפרובוקציות של חמאס תרתיע אותו מלפתוח במתקפות עתידיות נוספות לפי רצונו.
הגבול המצרי פרוץ ומהווה נקודת כניסה חדשה עבור טרוריסטים אשר יכולים לנוע בחופשיות מרצועת עזה לסיני. רק עתה אנו מבינים את ההשלכות של החלטת ממשלת שרון לוותר על השליטה בציר פילדלפי. צה"ל משקיע משאבים רבים כדי לעבות את נוכחות הצבא ולהקים גדר ביטחון לאורך הגבול המצרי, אבל הרתעה אמיתית תושג רק כשצה"ל יפעל בעוצמה. כן, אפילו אם רוב העולם, כולל האירופאים המתחסדים, יגנה אותנו על תגובה "בלתי פרופורציונלית" - ביטחון אזרחינו חייב לעמוד בראש.
אם ההתקפות של חמאס יימשכו, אסור לנתניהו להיכנע לדרישות של שר הביטחון אהוד ברק לנהוג באיפוק, או להקשיב לשמאל ההזוי שיעודד אותו לא לדחוק את חמאס לפינה. אם ייכנע נתניהו ללחצים הללו, הוא ייכנס למעגל של איומים חלולים על מתקפות רצחניות, מה שיוביל לעוד ועוד טרור. יש להבהיר למנהיגי חמאס כי אם ייכשלו במיגור הטרור, מנהיגיהם הפוליטיים והצבאיים יהפכו למטרות.
עלינו לגרום לאומה האמריקנית ולקונגרס להבין כי הרתעה היא הגנה ולא נקמה, וכי ללא קשר להשלכות הפוליטיות השליליות, העדיפות של ממשלתנו חייבת להיות הגנה על אזרחיה. זוהי גם הזדמנות להראות לאומה האמריקנית את ההשלכות של "האביב הערבי", ומה יקרה אם ניכנע ללחצי אובאמה לקבלת קווי שביתת הנשק 1949 עם חילופי שטחים. כך נמצא את עצמנו מוקפים בחמאסטן ובג'יהאדיסטים.
ההחלטה באשר לעימות עם חמאס היא קשה. קיימת סכנה אמיתית, ולפיה תגובה קשה מצידנו תוביל לחוסר יציבות מוגבר באזור. אנו נמצאים, כמובן, בין הפטיש לסדן. אך האפשרות של אי-תגובה נוספת מצידנו אם יימשכו הטילים, תביא לשחיקה בביטחוננו, במיוחד אם לג'יהאדיסטים יתאפשר להמשיך בשיגור הרקטות נגדנו, כאשר הם מוגנים מעונש במקלטיהם הבטוחים. חיינו עלולים להפוך לבלתי נסבלים ושוב ניאלץ להיגרר בכל מקרה לעימות בעוצמה מלאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו