יש אינטרסים רחבים יותר

ישראל החליטה לבלוע את הרוק ולהימנע מתגובה קשה ברצועה, מתוך כוונה לשרת שני אינטרסים רחבים יותר: אירועי ספטמבר הקרוב והשלום עם מצרים.

ההחלטה הזאת התאפשרה בזכות מאמץ מצרי, שצלח, לרגיעה מן הצד הפלשתיני. בשיחות מואצות עם ארגון חמאס סוכם כי כל הפלגים יימנעו מירי, ויתמידו בו אם גם ישראל תנצור אש. המטחים שנורו אמש היו, כנראה, ניסיון של ועדות ההתנגדות לומר את המילה האחרונה, ולא מעבר לכך. אם לא יתרחש שינוי דרמטי, המגמה היא להרגעה.

לא כולם בישראל תמכו בהחלטה להימנע מתגובה קשה בעקבות הפגיעה הקטלנית שלשום בבאר שבע.

במערכת הביטחון ובשמינייה היו שסברו כי נדרשת תגובה קשה, מול חמאס, כדי להבהיר שנחצו קווים אדומים. בסופו של דבר הוחלט להגיב במתינות, בתקיפה מינורית של שני מוצבים ריקים, כדי להימנע מהסלמה.

סיבה מרכזית לכך היא ספטמבר הקרוב, והחשש כי התכתשות מסיבית ברצועה תוביל להגברת התמיכה העולמית במדינה פלשתינית, ותאחד את הגדה והרצועה (ואת חמאס ופת"ח) במאמץ הגנתי מול התוקף הישראלי. דבריה אתמול של שרת החוץ הספרדית כי תנסה לשכנע את עמיתיה במערב אירופה לצדד במדינה הפלשתינית היו איתות למה שעלול לקרות.

סיבה נוספת היא מצרים. הימים האחרונים חשפו את הפער בין שתי קהיר נפרדות שמתנהלות מול ישראל: זאת הדקלרטיבית, וזאת הפרודוקטיבית. באופן גלוי קהיר מפגינה ומגנה, מאיימת בהחזרת השגריר ודורשת התנצלות על הרג אנשיה, מתחת לפני השטח היא מקבלת לפגישות את ראש אג"ת, מתווכת בהשגת רגיעה, ממשיכה לפעול נגד אל-קאעידה ומסכימה לתחקירים משותפים של הפיגוע באילת.

בישראל חששו כי הסלמה בדרום תחזק את הגורמים הקיצוניים במצרים, ותקטין את מרחב הגמישות של הגורמים הפרגמטיים להמשיך ולהגן על הסכם השלום.

הסיבות האלה ונוספות הובילו להחלטה על הבלגה, גם אם במחיר התחושה שישראל לא ניצחה בסיבוב הזה. צריך לקוות שלמרות זאת ההרתעה נותרה מספיק חזקה, כי אחרת נעמוד בפני שטף של אירועים שיבקשו לנצל את הכאוס במצרים ואת חודש ספטמבר כדי לאתגר את ישראל, שתידרש להמשיך ולקבל החלטות מושכלות מהראש, לא מהבטן, במרווח פעולה אזורי ובינלאומי שהולך ומצטמצם.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 1

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו