המערכה בדרום בעיצומה. אמש פגיעת גראד קטלנית בבאר שבע, ומי יודע מה ילד יום? הרוג ופצועים וצה"ל יגיב בנחישות בלתי נמנעת. הטרור כמעט כופה זאת על ישראל, אין ברירה. ערפל כבד בזירה המדינית ביטחונית, וניתן לסכם רק דו"ח ביניים. בתחום הלחימה היתה התרעה. היא לא הבשילה לכלל סיכול פעילות המחבלים. התרעה היא תנאי הכרחי לסיכול פעילות המחבלים. ברוב המקרים היא מניבה תוצאות רצויות. אז אין הדיה מגיעים לתודעת הציבור אלא בשוליים. אבל התרעה אינה תעודת ביטוח נגד כל הניסיונות. ביום חמישי כשלה. התחקיר יסביר מדוע. גם יציע פתרונות לעתיד. ישפר את הממשק בין צהל לבין השבכ. גם את הצבת הכוחות. ההתרעה הבאה תנמיך את גובה להבת הטרור. ממש כמו גדר ההפרדה, שהוכיחה עצמה ביהודה ובשומרון וברצועת עזה, אבל טרם נמתחה בגבול מצרים. גדר הפרדה ויחידות מיוחדות ישפרו את התוצאות, אבל למחבלים שמור מאז ומעולם ולעולם יתרון ההפתעה. לעתים יצליחו. המבחן הוא בנתונים. כמה פעמים יצליחו, וכמה ייכשלו. צהל הגיב מיד בעוצמה רבה. פגע במנהיגי הטרור האחראים ישירות לרצח שמונה ישראלים. פרופ' אריה אלדד תהה מדוע לא הקדים לפגוע בראשי המחבלים. נשמע סביר, אבל משבש את המכם הלאומי. אילו פגעה בהם ישראל לפני חודש היתה מקימה עליה את כל העולם, לרבות משתפי פעולה מתוכה. הם היו ששים להאשימה בהפרת השלווה. גם בניסיון להעתיק את שימת הלב מהאוהלים ברוטשילד לגבול הפרוץ בנגב. צהל לא עצר בחיסול הנהגת המחבלים. הוא המשיך לאחר מכן. החזית בערה שנית. חמאס נגרר אחרי אל קעידה. הרשות הפלשתינית מיהרה לגנות את ישראל המתגוננת. מפני שסאיב עריקאת חסר יושרה בסיסית וההנהגה ברמאללה רפויה. ייתכן שהכוחות הקיצוניים לא יצליחו לגרור את חמאס לעימות ובימים הקרובים תחזור הפסקת האש לגבולות עזה ומצרים. מבצע עופרת יצוקה חדש לא יצא לדרך בעתיד הנראה לעין. לא לפני עצרת האו"ם, שתדון בספטמבר בכינון חד צדדי של מדינה פלשתינית. בלתי מובן, בעיקר מפני שחמאס בניגוד להסכם אוסלו יורשה להשתתף ב-2012 בבחירות להנהגה הפלשתינית ועלול לקבל את ההנהגה לידיו. אם יזכה יקבל מדינה על מגש הכסף. בתחום המדיני מצרים היא אכזבה גדולה. זה עתה הסכימה ישראל לכניסת עוד יחידות של צבאה לסיני; לא באה אליו בטענות כיצד יצא הטרור מבסיס סמוך לעמדות צבאה; לא הטילה אחריות על טאנטאווי שמשטחו הריבוני יצא פיגוע הדמים; ולבסוף מטיחים בה המצרים כאילו היא נושאת באחריות למותם של חמישה מחייליה, שבמהומה שקמה עם רצח פסקל אברהמי ייתכן ונפגעו גם באש ישראלית. תחילה התכוונה לקרוא לשגריר המצרי בחזרה לקהיר. ייתכן כי התנצלותו של אהוד ברק והתערבות ארה"ב הספיקו כדי לסכל צעד נמהר זה. כך או אחרת נחשף הממשל המצרי הנוכחי במלוא חולשתו. המצב עדין. ישראל צריכה להמשיך בניסיונה ובמאמצה לתרבע את המעגל. תוך ידיעה שלא תצליח. שאיש אינו מצליח. אבל במגמה להגיע קרוב ככל האפשר לריבוע המעגל.
