בשבוע האחרון הגיע אל תיבת המייל שלי קישור לקמפיין חדש, ובו מוחות נשים ישראליות על חוק הביטוח הלאומי, המפלה נשים המפסיקות לעבוד לתקופה של ארבע שנים ויותר. ובכן, אישה בישראל יכולה לעבוד שנים ארוכות, אך אם תפסיק לעבוד עקב מחלה או כי היא רוצה לטפל בילדיה הצעירים, עדיף שתעשה זאת בתוך ארבע שנים. מדוע? כי אחרי ארבע שנים של הפסקת עבודה היא תוגדר "עקרת בית", גם אם לפני כן היתה מנתחת מוח או עורכת דין. הזכאות שלה לקיצבת נכות תחושב לפי יכולתה לבצע את עבודות הבית, ולא לפי עיסוקה שקדם להפסקת העבודה.
בואו נעשה סדר: במדינה שבה לוחצים אותנו, הנשים הצעירות, לעבוד ולפרנס אך גם לעשות ילדים יקרים, אנו לא יכולות לגדל אותם. את כובד עלות גידולם צועקים הורים במחאת עגלות בכל הארץ, אך מי שתבחר לחסוך את העלויות ולגדל את ילדיה בבית, תשלם על כך במחיקת הקריירה שלה.
בעיה שלכן, יגידו התומכים ביציאה לעבודה. תשתמשו בסבתא, במעון יקר, צאו מהעבודה בכמה דקות לארבע ותנהגו כמו מטורפות כדי להספיק להוציא את הילד מהצהרון. חייכו בהתנצלות לגננת וקבלו בשלווה את גלגול העיניים שלה כי שוב אתן מאחרות. בקיצור, תמצאו פתרון. ובעיקר: אל תפריעו לנו, הגברים, לצאת לעבוד. את כישוריו של גבר שהפסיק לעבוד במשך ארבע שנים יבדקו אחרת. ישאלו מה היה התפקיד הקודם שלו, ואיך הוא יכול לחזור לשוק העבודה. כישורי התפקוד שלו במרחב הדומסטי לא ייבדקו. לא, הוא לא יידרש לקלף מלפפון. איש לא ישאל אם הוא מסוגל להחזיק מטאטא.
כישורי אישה, לעומת זאת, יכולים בהחלט להיבחן לפי יכולתה לתלות כביסה או לבשל אורז. כן, אנחנו בשנת 2011.
ועכשיו נשים דורשות להשוות את הזכויות שלהן בביטוח הלאומי. בדיוק כמו אלה של גברים. אנחנו רוצות לעבוד. אנחנו רוצות קריירה ואנחנו רוצות שתישמר לנו הזכות לבחור איך לנהל אותה. אנחנו רוצות שתהיה לנו היכולת לחזור לשוק העבודה אחרי הפסקה ארוכה, בדיוק כמו גברים. אנחנו רוצות שיהיה חוק אחד לגברים ולנשים, כי אנחנו שוות. חבל שאנחנו צריכות להזכיר את זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו