חוסך לטהרן את העבודה

בחודש מאי 2013 דרש הסנאט האמריקני, ברוב מוחץ של 0-99 (!), להקשיח את הסנקציות נגד משטר המולות באיראן. ההמשך ידוע: שישה חודשים עברו, ובנובמבר באותה השנה נחתם בז'נבה הסכם הביניים בין משטר המולות למעצמות, שאמור להוביל להסכם קבע, אולי אפילו עד 24 בנובמבר השנה.

שום דבר לא מבטיח שהסכם אמנם ייחתם, ואולי אפילו תהיה לנו הארכה נוספת של השיחות. אך גם שום דבר לא מבטיח לנו שבסופו של דבר, כפי שתיאר לנו אתמול העיתון "ניו יורק טיימס", לא נקבל מציאות שבה הסנקציות נגד איראן "יוקפאו", איראן תוכל לשמר לעצמה אלפי צנטריפוגות (ההערכות מדברות על 5,000 מתוך 9,000 שיש לה היום) ובעיקר - וזאת אולי הנקודה החשובה בדיווח אתמול - הקונגרס האמריקני, המבוגר האחראי בסיפור הזה, ינוטרל ויהיה מחוץ לתמונה. כל זאת כדי שהנשיא אובאמה יצליח להשיג את ההסכם המשמעותי ביותר שלו בתחום מדיניות החוץ. הסכם בכל מחיר, גם אם הוא הסכם רע.

צריך להבין שבסיפור האיראני, אובאמה חושב גם על... אובאמה. הנשיא האמריקני לא רוצה פצצה איראנית וגם לא הפצצה ישראלית עד סוף המנדט שלו, הצפוי בעוד כשנתיים. בחירות אמצע הקדנציה של תחילת חודש נובמבר אמורות - אם לא תהיה הפתעה גדולה - להפוך אותו ל"ברווז צולע". הפחד של הקונגרס בשליטה רפובליקנית הוא מברווז צולע הסוחב עימו הסכם רע. "נראה כי הממשל רודף עתה אחר הסכם רע", כתב אתמול העיתון "וושינגטון פוסט". גם "ניו יורק טיימס" מסכם את מאמרו בנושא בכך שאף אחד אינו מבטיח שאיראן אינה מסתירה מהמערב תוכנית גרעין רביעית, כפי שהיא הסתירה שלוש אחרות בעשור האחרון, לדברי מקור מודיעין אמריקני בכיר.

שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, הודה בראיון שהעניק בקיץ שעבר לתקשורת בארצו כי לאובאמה צפויים קשיים גדולים יותר עם הקונגרס כדי להעביר את ההסכם מאשר עם האיראנים. דומה כי האיראנים קלטו היטב את הלך הרוח בארה"ב. ברגע שאובאמה מנטרל לאיראנים את הקונגרס, הוא עושה לאיראנים את העבודה.

אז נכון לעכשיו, מה יש לנו באופק: איראן תחזור למשפחת העמים, כלכלתה תשוקם, היא תעביר אורניום מועשר לרוסיה, וכמו אסד אולי אפילו תשמור קצת לעצמה - ובעיקר תשמר לעצמה צנטריפוגות, שיום אחד ישובו להסתובב.

רק לאחרונה הודה הנשיא האמריקני כי המודיעין שלו לא העריך נכון את האיום של דאעש. מישהו מוכן לקחת סיכון בהערכה שגויה או בהסכם רע בסוגייתהגרעין האיראני?

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!