הנהלת משרד הבריאות עשתה אתמול סוף סוף את הצעד הפומבי המשמעותי הראשון נגד הגשת ההתפטרות ההמונית של מאות הרופאים המתמחים: מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו פנה למנהלי בתי החולים ודרש מהם לקבל את רשימת מאות הרופאים שהגישו, לפי הצהרותיהם, את התפטרותם מהעבודה. עוד לפני כן, בסוף השבוע שעבר, כינס פרופ' גמזו את מנהלי בתי החולים וביקש מהם "להביא לאיפוק במגמת ההתלהמות של הרופאים המתמחים". מחאת הרופאים המתמחים החלה לנוכח ההבנות וההסכמות המתגבשות בין ההסתדרות הרפואית למשרד האוצר, ומדהים לדעת שהכעס של הרופאים המתמחים כוון, בין היתר, נגד הסכמות שכללו שורה של שיפורים משמעותיים בקנה מידה היסטורי לטובת שכר הרופאים בפריפריה בנגב ובגליל, וכן שיפור משמעותי בקידום איכות הטיפול לאזרחים. עוד יותר מדהים לדעת שמחאת הרופאים המתמחים החריפה עד כדי ההתפטרות ההמונית, לאחר שהממשלה כבר הסכימה לקבל חלק מהדרישות שהוצגו על ידי המתמחים עצמם כקריטיות ביותר: תוספת של 1,000 תקנים של רופאים לבתי החולים וקביעת מכסה של שש תורניות בחודש לכל היותר למתמחה. וכאילו לא די בכך, חלק מהרופאים המתמחים העזו לדרוש בשבוע שעבר שלא ייחתם הסכם עם הרופאים בלי להפעיל רפואה פרטית בבתי החולים הציבוריים - שמשמעותה צעד הרסני של הפרטת מערכת הרפואה הציבורית בישראל. לאור כל זאת היה מצופה ממנכ"ל משרד הבריאות כבר מזמן לנקוט צעדים תקיפים נגד הנהלות בתי החולים הגדולים, בעיקר בגוש דן, שנותנות לפי טענות הנהלת משרד הבריאות עצמה גיבוי מלא (ישיר או בעצימת עין) לרופאים המתמחים, ומול הרופאים המתמחים עצמם, שחלק מהצעדים שלהם נעשו תוך כדי הפרה של הצהרות והתחייבות ההסתדרות הרפואית לבית המשפט. לכן הצעד שנקט אתמול פרופ' גמזו הוא הכרחי וחיוני, אבל הוא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי ונעשה לאחר שמרבית הסוסים כבר ברחו מן האורווה.
