הדרך האמיתית לצדק חברתי

אחרי שניסחו שורת דרישות מהממשלה, שחלקן (חינוך חינם מגיל שלושה חודשים) עלולות להזיק מאוד, התנערו כנראה מנהיגי מחאת האוהלים מפתרונות האינסטנט של המרקסיסטים הקנאים וניסחו, כמבוגרים, דרישות הקרובות יותר למציאות. המוחים הכירו סוף סוף בעובדה ש"נזקים של שנים רבות לא ניתנים לתיקון בחודש, וגם לא בשנה". הישג יפה לסטודנטים שפרופסורים באוניברסיטה מלמדים אותם שפתרונות קסם אפשר להשיג בכמה הפגנות.

אך גם הדרישות החדשות שניסחו אנשי האוהלים הן מבולבלות או מזיקות. קריאת המוחים היא "העם דורש צדק חברתי". ראשית, הדוברים בשם "העם" מטעים, כי אין לעם רצון אחיד. כמו כן, צדק חברתי - כמו אידיאל השוויון ואחוות העמים - הוא אידיאל יפה שאין דרך להגשים אותו. איש אינו מסוגל להגדיר אותו, לא יכול להסביר איך משיגים אותו ובוודאי לא לפרט כמה יעלה הביצוע, ואם התשלום (הגבוה תמיד) שווה את התועלת שאולי תצמח מהשגתו, או מההנאה שעשינו "דבר טוב".

כבר כמה שנים מוצע פרס לכל המגדיר מהו צדק חברתי. עד היום איש לא דרש אותו. כי
אי אפשר למצוא הגדרה אחידה למשהו שכל אדם תופס בדרך שונה, מפני שהצרכים שלנו שונים. חילוקי הדעות העמוקים לגבי צדק חברתי, ובאשר למה שכל אדם זקוק, הם שהולידו את הצרה הצרורה הנקראת פוליטיקה, שנועדה לפשר בין צרכים שונים, משימה כמעט בלתי אפשרית שרק שוק חופשי יודע לבצע היטב.

אך המוחים מסלפים את ההיסטוריה. "בעבר", הם טוענים, "מדינת ישראל שיגשגה למרות הקשיים בזכות הברית בינה לבין האזרחים". על מה מדברים הצעירים הנחמדים הללו? על איזו "ברית"? האם ב"ברית" שאליה הם מתגעגעים הם מתכוונים לעריצות הפוליטית של האליטות הפוליטיות הביורוקרטיות ו"התרבותיות" שגזלו את רווחת השכבות המוחלשות, הרסו את תרבותן והותירו לעולים פירורים שעה שהן חיו על משמני הארץ? כיצד זה שצעירים משכילים כאלה אינם מכירים בהיסטוריה-

נוסף לנוסטלגיה המזויפת לעבר מזויף שהיתה בו לכאורה "ברית" בין השלטון לעם, מסלפים אנשי האוהלים גם את מציאות ימינו. הם טוענים כי "זה כמה עשרות שנים בוחרות כל ממשלות ישראל לנקוט מדיניות כלכלית של הפרטה שלוחת רסן, המאדירה את השוק החופשי. מדיניות כלכלית זו... הפכה את החיים של רוב גדל והולך של אזרחי המדינה למלחמת הישרדות". "הפרטה שלוחת רסן"? מה זו בדיוק "שלוחת רסן", לבד מאמירה דמגוגית? והאם היתה בכלל הפרטה אמיתית בארץ-

הפרטה פירושה מכירת נכסים ציבוריים שהפוליטיקאים (גם בהסתדרות) מנהלים ברשלנות, בבזבוז ובשחיתות, כי מטרתם אינה ניהול עסקים אלא ניצולם לצרכים פוליטיים. הפרטה אמיתית מביאה לביזור בעלות ולהגברת התחרות והיעילות, להורדת מחירים ולהגברת הצריכה והתעסוקה.

ההיתה אי פעם הפרטה כזו בארץ? מובן שלא. אצלנו נמכרו נכסים של הממשלה ושל ההסתדרות, שמנהליהם ביזבזו מיליארדים מכספי משלם המיסים ופשטו רגל. נכסים אלו לא הופרטו לציבור אלא נמכרו בחצי חינם "לחבר'ה" המקורבים לשלטון - אלה שנעשו בעזרת תהליך ההפרטה המדומה, והאשראי שניתן להם על ידי הבנקים המולאמים, לטייקונים. במקום שייעשה ביזור בבעלות על הנכסים, ממשלות ישראל ריכזו אותם בידי כמה משפחות. במקום להגביר תחרות, חנקו אותה. את השקר הזה כאילו היתה פה הפרטה רוצים יושבי האוהלים להאכיל אותנו, כי הם רוצים להשניא עלינו את כלכלת השוק ולהחזיר את הסוציאליזם.

החזרת הסוציאליזם פירושה החזרת האזרח הישראלי למשטר של אריסות לפוליטיקאים (המכונים "המדינה"), וגזילת החופש שמעניקה כלכלת השוק המושמצת לכל עובד; פירושה שהביורוקרטים הם ש"יבטיחו" לאזרח "הקטן" וחסר האונים (במימון מיסי חמס שהם יגזלו מהאזרחים) "צדק, שוויון וביטחון תעסוקתי ואישי".

זה חזון צעירים? חזון של פוליטיקאים וביורוקרטים שידאגו לכל מחסורם? הזו המהפכה-

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו