ורק לואיס ממשיך בניסויים
שלושה שבועות לפני המשחק מול יוון חשבנו שנקבל אינדיקציה מסוימת על מצב הנבחרת. ציפינו להבין משהו על התוכניות של פרננדז, אבל התוכניות של הצרפתי היו שונות. הוא הגיע לשווייץ לטיול קיץ נחמד, בחר כהרגלו הרכב הזוי ומנותק מהמציאות וביזבז את הזמן של כולם.
אם חשבתם שהודות לניצחונות האחרונים נוכל לזהות לפחות שלד של הרכב, או שהנבחרת כבר צברה ביטחון, הגיע המשחק מול חוף השנהב וגילינו שהמאמן עדיין עסוק בניסויים שלו. ההופעה הטובה של יובל שפונגין בלטביה אמורה היתה לפתור את בעיית צד ימין, ליאור רפאלוב - הפייבוריט של המאמן - התחיל לממש את הפוטנציאל. אז חשבנו שיהיה בסדר, אבל גם בחזרה הגנרלית המשיך פרננדז את הדרך המוזרה המאפיינת אותו מהיום שנחת כאן.
אלמוג כהן, קשר מרכזי, נזרק לעמדת המגן הימני ולא תרם דבר בחלק הקדמי. תומר חמד, חלוץ מרכזי טבעי, נשלח לכנף ימין והלך לאיבוד. יוסי בניון, שחייב לשחק במרכז, הוצב באגף שמאל ולא ביצע שום פעולה טובה; אליניב ברדה נשאר כחלוץ בודד והתקשה לשחק עם הגב לשער. במערך כזה מופרך אין פלא שהנבחרת נראתה רע מאוד, שיחקה בצורה לא מסודרת, לא החזיקה בכדור ולא יצרה שום מהלך רציני בכל המחצית הראשונה.
יש לנו היום מבחר גדול של שחקני קישור והתקפה טובים, וחייבים לנצל את זה. רפאלוב ומאור מליקסון הם שחקנים שיכולים לתת את הערך המוסף, לעשות את הפעולות הבלתי צפויות. הם צריכים להיות על המגרש.
בדקות הראשונות של המחצית השנייה הוזז בניון למרכז, הנבחרת התעוררה ודווקא אז יוסי הוחלף. תמוה, כבר אמרנו? מכאן והלאה עברה הנבחרת למערך שספק אם המאמן עצמו יכול להסביר אותו.
בחסות המשחק השכונתי, שהתפתח בחצי השעה האחרונה, ובתוספת ההפקרות מצד האפריקנים, הצליחו הבחורים לכבוש שערים מקריים ולהימנע מתוצאה מבישה.
ייתכן שפרננדז חשש ממרגלים יוונים והעלה בכוונה הרכב הפוך. אבל ההתנהלות שלו - בתקופה שבה הוא עושה לנו טובה ועובד כאן - מלמדת שזה פשוט מה שהוא יודע.
אולם לא אבדה תקוותנו. הכדורגל היווני נמצא במשבר גדול. הנבחרת היוונית הרבה יותר חלשה מחוף השנהב. היא לא דומה לה במהירות, בטכניקה ובעוצמה הפיזית, לכן המשחק יהיה שונה בתכלית. בבלומפילד הנבחרת צריכה וחייבת לנצח, השאלה היא אם פרננדז מבין את זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו