בדיוק כמו שער השוויון בסיום המשחק המביש של כפר סבא ברעננה - זה שהיה אמור להיות משחק העלייה שלה במחזור האחרון של הפלייאוף אבל שלח אותה רק למבחנים - כך גם החלטת בית הדין להוריד את הפועל פ"ת רק נתנה לכפר סבא עוד קצת זמן לאשליות. לא יותר. כפר סבא בלאומית. סופית. עם כל אהדתי אליה (אליפות אחת ושלושה גביעים - כל התארים - לקחנו יחד), לא מגיע לה יותר. "אף אחד בעולם הספורט לא היה רוצה להיות היום בנעליהם של דייני בית הדין שקיבל החלטה שהיא מהקשות שהתקבלו אי פעם בכדורגל הישראלי", אמרה דוברת ההתאחדות מיכל גרונדלנד. לא הגזמנו. מישהו בהתאחדות אולי סבר שמאז משפט שלמה לא היה משפט כזה בממלכת ישראל. כל הדיונים סביב הקבוצה האחרונה בליגת העל הפכו לפארסה. ואיזה מסכנים האוהדים, נוהגים לומר. האמת, הכי מסכנים הם אוהדי כפר סבא. במשך עונה שלמה הם ראו את הקבוצה שלהם מובילה את הליגה בהפרש שלא היה מבייש את החוב הלאומי של ארה"ב. פתאום הגיע האביב וכנראה כפר סבא החלה לגלות דאגה לגורלו של בן עלי או מובארק, אחרת אי אפשר להסביר את הירידה ברמה. ואז כאמור בא המשחק ברעננה ועבדכם הנאמן בא לאיצטדיון באופטימיות גלויה. יכול להיות שאחרי 20 שנה בחו"ל, שכחתי שפוגל, איינשטיין, גולסה ושום כבר לא משחקים. דווקא היה מי ששמח כשכפר סבא הישוותה (אני), אך היה גם מי שהצטער על כך במשחקי המבחן נגד פתח תקווה (שוב אני). מי שעבר את המבחנים זכאי לשחק בליגת העל. כפר סבא לא עברה אותם. במחשבה שנייה לא רק כפר סבא, גם אלה מטעם ההתאחדות שאחראים לסחבת בהחלטה ראויים לסנקציה. אם יורשה לי להציע, מדובר בעונש חמור: צפייה בעונה הבאה בכל משחקיהן של הפועל פ"ת בליגת העל וכפר סבא בלאומית.
