העולם משתנה: סין מלמדת את ארה"ב שיעור בקפיטליזם

ימי ראשון של חודש אוגוסט הם כמעט בכל העולם ימים רגועים - ימים של חופשה. אבל לא ב-2011. בשנה המטורפת והבלתי צפויה הזו עמלו אתמול ביום ראשון של קיץ, בשיא חופשת הוואקנס, מנהיגי ה-G7 וה-G20 - הכלכלות הגדולות של העולם - כדי להקטין את חשש המשקיעים ולא חדלו בהתייעצויות ביניהם לקראת פתיחת המסחר היום. אף אחד לא יודע מה יהיה בבורסות השונות. החוב בגוש היורו הולך ותופח, וארה"ב חטפה סנקציה היסטורית - הורדת דירוג האשראי. מה שכן ברור הוא שהנפילות הכואבות עלולות לחזור, שוב. ליתר ביטחון, הכינו את המצנחים.

איפה שלא מסתכלים, נתקלים בבעיה. הבנק המרכזי האירופי בחן אתמול את התיק הכלכלי האיטלקי הפרובלמטי, ופתאום מתגעגעים בעולם לסיפורי ברלוסקוני העסיסיים. הם לפחות לא עשו כואב בכיס.

גם ישראל נכנסה פתאום אל לב ליבן של הכותרות הכלכליות העולמיות באתרים השונים. סיפור המחאה האזרחית, ובעיקר צניחת הבורסה, שהיא בין היחידות הפועלות ביום ראשון, בשבעה אחוזים, הפכו אותנו לחלק מהסיפור העולמי. אנחנו, הישראלים, שעד לפני כמה ימים התגאינו כיצד יצאנו מהמשבר הכלכלי של 2008 בשלום וכיצד אנו לא זקוקים ל"אביב עמים ערבי", פתאום חדרנו - בצדק או לא - לשתי הקטגוריות. כך, בן-רגע.

וזה כמובן עוד בלי להזכיר את הדרמות בכלכלות יוון, אירלנד וספרד, שאולי הפכה לאימפריית ספורט אבל נאבקת באבטלה קשה בת שתי ספרות, כי הלוא מספר המקומות בענפי הספורט השונים בספרד - מוגבל.

וכיצד נתעלם מהחוב האמריקני העצום, המשפיע על העולם כולו? 14,500 מיליארד דולר. מיליוני אמריקנים רועדים ממיתון קשה. רק לפני שבועות אחדים חגגו שם את חיסולו של בן לאדן, היום הם מבכים על ההורדה ההיסטורית בדירוג האשראי. וכשמעצמת העל מתעטשת - כולנו יכולים לחטוף שפעת.

למען האמת, קצת קשה היום לדעת היכן להניח את הראש. גוש היורו - הסיפור הכלכלי-חברתי האופטימי של סוף המאה שעברה - בסכנה קיומית, כלכלת ארה"ב חולה מאוד, אפריקה ממשיכה לגווע (עיין ערך רעב בסומליה), העולם הערבי לא יודע מה יילד יום, ורק באסיה משקיף מעל כולם הענק הסיני, שממשיך להציג צמיחה מרשימה בת שתי ספרות ורוכש את כל הנפט והברזל שהוא רק יכול להשיג.

אבל גם הסינים לא אוהבים לראות את אמריקה מדפיסה דולרים בלי חשבון, וגם הסינים רוצים להמשיך לייצא. מאחר שהם בעלי המאה הם בולעים הכל, בינתיים. לדוגמה, הסינים לא רק רוכשים מטוסי איירבוס, הם, על פי הדיווחים, גם רושמים את התוכניות. מה זה אומר? שבעוד כמה עשורים במקום לטוס באיירבוס או בבואינג נתרווח בכיסא של המטוס הסיני, שייראה ככל הנראה די דומה.

ייאמר לזכות הסינים שהם היחידים שביקרו קשות את ההחלטות הכלכליות של ממשל אובאמה. כמלווה העיקרי לארה"ב - יש להם כל הזכויות. איך שהעולם משתנה: סין פתאום מלמדת את ארה"ב שיעור בקפיטליזם.

אין ספק שאנחנו חיים בעולם משתנה. אולי סוף תקופה. גם עם כלכלה חולה, ממשיכה ארה"ב לשלוט בכולנו (סין עדיין לא הצליחה לחקות לא קוקה קולה ראוי וגם לא אנגלית מדוברת...). נהגנו לומר כי מה שהיה הוא שיהיה. לא בטוח שזה תופס ב-2011. כדאי שנתחיל לשנן איך אומרים קפיטליזם בסינית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו