תמונות קשות לצפייה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תמונות קשות לצפייה

, עודכן
0

התמונות של נשיא מצרים - חולה, שוכב על אלונקה, מוקף בשני בניו, בתוך כלוב ברזל באקדמיה למשטרה של קהיר, שם החל אתמול משפטו - היו קשות לצפייה. מי היה מאמין, עד לפני חצי שנה, כי זה מה שמצפה לבעל הברית הנאמן של המערב בערב? האיש הרם והחשוב שאליו קלינטון ובוש, בלייר ושיראק, מיטראן ורייגן היו מתקשרים כשהיה צריך משהו אחראי מהצד הערבי-

ומי בכלל דמיין, אי שם באמצע שנות ה-70, כי יבוא יום ודווקא בישראל, מקום מושבו של האויב המיתולוגי, יביעו צער כן ואמיתי על גורלו הטרגי של גיבור מלחמת יום הכיפורים מהצד המצרי, שותף בכיר למה שהיה כמעט "חורבן בית שלישי"? איך הושפלת על ידי בני עמך? איך זכית אתמול לאותו יחס בדיוק, לאותם בגדי אסיר, כמו אלה שקיבל חליד איסלאמבולי, רוצחו של סאדאת-

האופטימיסטים רואים במשפטו של מובארק סימן לכמיהת העם המצרי (לפחות חלק גדול ממנו) לדמוקרטיה אמיתית. ההליך המשפטי, שהחל אתמול נגד הראיס, בא כאילו להעניק חותמת גושפנקה למהפכת תחריר. אלה סבורים כי המהפכה לא תהיה מושלמת ללא ראשו של המנהיג המושחת.

עלא אל-אסוואני, אחד הסופרים החשובים ביותר היום במצרים, לא היסס לתקוף את הנשיא בסידרת מאמרים פובליציסטיים, ולהציג בעין ביקורתית מאוד את מצרים של מובארק. ביצירתו המוכרת ביותר "בית יעקוביאן", שראתה אור ב-2002, מתאר אל-אסוואני את המציאות הסוציו-אקונומית העגומה במצרים כפי שהיא משתקפת בדייריו של בניין מגורים מתפורר במרכז העיר. אבל אותו אל-אסוואני, רופא שיניים במקצועו, התנגד שספרו, שתורגם ל-20 שפות לפחות, יתורגם לשפה העברית, כהבעת סולידריות עם מצבם של הפלשתינים וכביטוי להתנגדותו ל"נורמליזציה התרבותית" עם ישראל.

המאחד בין אל-אסוואני הליברל והמודרני, לבין צעירי תחריר, האחים המוסלמים והסלאפים (שיצאו סופית מהארון בסוף השבוע) הוא הסלידה מתהליך השלום, מה שהיה לערך יקר עבור הנשיא מובארק.

ומה עם הפסימיסטים? הם רואים במשפטו של מובארק פוטנציאל לכרסום נוסף בהסכם השלום בין ישראל למצרים, שגם כך מתרוקן מאז חודש פברואר מכל תוכן ממשי. לגבי דידם, המשפט גם לא יוביל לדמוקרטיה.

מוחמד חוסיין טנטאווי, העומד היום בראש המועצה הצבאית במצרים, לא רצה במשפט הזה. אבל בדיוק כפי שנכנע להמונים כשר ההגנה והפקיר את פטרונו מובארק, כך הוא נכנע להם שוב ונענה לקיומו של המשפט. טנטאווי גם יודע כי מדובר במשפט שיכול לאיים גם עליו. ואולי בגלל זה דרש אחד מפרקליטי מובארק כי הגנרל טנטאווי יתייצב להעיד-

ובינתיים, בדמשק לא ידע אתמול הנשיא הסורי אסד באיזה ערוץ טלוויזיה לבחור: זה המשדר תמונות של מהומות ארצו או זה המציג תמונות של משפט שיכול בקלות להיות גם משפטו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר