פרשת הכת הירושלמית היא רק קצה הקרחון של תופעה קשה ומורכבת במדינת ישראל, שבה מעורבים עשרות אלפי בני אדם ביותר מ-80 כיתות. מדובר בכיתות שמנהיגיהן השתלטו בדרגות חומרה שונות על המאמינים. הדבר נעשה באמצעות טכניקות שונות - משכנוע תמים ועד הפעלה של מניפולציות פסיכולוגיות והשתלטות מוחלטת על המחשבה, האישיות והתודעה. בדומה לכת של גואל רצון, הטכניקה של מנהיג הכת מירושלים היא "השתלטות על המחשבה" באמצעים של שכנוע אלים והפחדה. בכת הירושלמית השתמש מנהיג הכת בשיטה של "וידויים", שבה היו צריכות הנשים להצהיר על מחשבותיהן, בחדירה לתוך נבכי הנפש, וזאת תוך ניתוק מוחלט של הנשים מהמשפחות ומהעולם הקודם שלהן. השאלה שתמיד נשאלת בעקבות מידע על כת זו או אחרת - "כיצד אנשים מצטרפים לקבוצה הגוזלת מרצון את חירותם-" - היא שאלה המתקשרת למצבם הפסיכולוגי של המצטרפים מצד אחד ולטכניקות הנצלניות שהמנהיגים מפעילים מצד שני. זהו מקרה קלאסי של "סיר המחפש מכסה". כמו אליאור חן או בן ארצי, ניצל מנהיג הכת הירושלמית את מצוקתן הפסיכולוגית של הנשים שחברו לקבוצות הללו. דרך אגב, מאז שנות ה-80 יש גם נשים שמנהיגות כיתות. אבל לכת הירושלמית, כמו גם אצל גואל רצון, נוסף עוד אלמנט, שגם לו יש השפעה גדולה על החלטתן של רוב הנשים להצטרף לקבוצות אלו. האצטלה הדתית וההבטחות בשם הדת מזכירות "חזרה בתשובה" לגיטימית, והמצטרפות משוכנעות בתמימותן כי הגיעו אל רב מחזיר בתשובה, רואה תמונות מיסטיות או משים עצמו משיח. מה שמסייע לגיוס נשים נוספות הוא שיתוף הפעולה עם מנהיג הכת מצד הנשים הוותיקות. יש עדיין קבוצות רבות שבהן מתקיימת מידה חמורה של ניצול, ניתוק מכוון ממשפחות חברי הכת, וחשדות כבדים לקיום עבדות, ניצול מיני ומעשים הגובלים בפלילים. היעדר תשתית חוקית בישראל והיעדר ידע של אנשי מקצוע - שוטרים, עובדי רווחה, פסיכולוגים וגורמי חינוך ומשפט - מקשים מאוד על טיפול אמיתי. הכותב הוא עובד סוציאלי קליני ומומחה לכיתות
