שלושה מנהלי בתי החולים שהצטרפו אתמול לצעדה לעבר ירושלים שעושה יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, היו דווקא מנהלי בתי החולים מהגדולים והמבוססים בישראל: פרופ' גבי ברבש מנהל איכילוב בתל אביב, פרופ' זאב רוטשטיין מנהל שיבא בתל השומר, ופרופ' רפי ביאר מנהל רמב"ם בחיפה. אולי זו היתה בחירה מקרית, אבל בטוח שזו הפכה להיות בחירה סמלית כאשר מנהלי בתי החולים שמלווים את ד"ר אידלמן בצעדתו ללשכת ראש הממשלה הם דווקא המנהלים של בתי החולים שיש להם הכי הרבה תרומות, שמועסקים בהם כמה מבכירי וטובי הרופאים בישראל ושמצבם התקציבי איתן. מחאת הרופאים המתמחים נגד ראשי ההסתדרות הרפואית, שהחלה לפני כשבוע, וטירפדה לעת עתה את הסכם ההבנות שהגיעו אליו הרופאים ומשרד האוצר, והפכה להיות במהרה למאבק - גם אם מעט סמוי - של המרכז מול או נגד בתי החולים בפריפריה. הדבר קרה לאחר שמנהלי בתי החולים במרכז והרופאים הבכירים בבתי חולים אלה הבינו שלפי ההסכמות שאליהן הגיעו ההסתדרות הרפואית והאוצר, חלק ניכר מתוספות השכר לרופאים המתמחים ולרופאים המומחים, המענקים ותקני הרופאים הנוספים יועברו אל בתי החולים בפריפריה (מעפולה וצפונה ומאשקלון ודרומה). הסכמות אלה נועדו לתת דחיפה והעדפה משמעותית לרפואה הציבורית בפריפריה במטרה להביא רפואה טובה יותר לאזרחי המדינה שגרים באזורים אלה. אם העדפות אלה יתממשו, תהיה זו התחלה של תיקון היסטורי לעשרות שנים של קיפוח הפריפריה ביחס לשירותי הרפואה הציבוריים במרכז הארץ. במכתב שכתבו אתמול לבנימין נתניהו, מפצירים בו מנהלי בתי החולים בצפון הארץ ובדרומה לקדם את ההסכמות שראשי ההסתדרות הרפואית, ובראשם ד"ר אידלמן, כבר הסכימו עליהן ואשר עשויות להביא לקידום משמעותי מאוד של הרפואה בפריפריה. כותבי המכתב (בהם שניים מבכירי הנהלת ההסתדרות הרפואית עצמה) כתבו לנתניהו שאסור להסיט את תשומת הלב הציבורית מהנחיצות של הסכם זה. ד"ר אידלמן הוא שהחליט לשבות רעב לאחר שלא הצליח להתגבר על מחאת המתמחים נגד ראשי הארגון שהוא עומד בראשו. עכשיו הוא צריך לחזור להקשיב לזעקת הפריפריה, ולא לסגת מההישגים הרבים בהבנות שכבר הוסכמו בינו לבין האוצר.
