בהסכם המתגבש בין הרופאים לאוצר יש הרבה הישגים ויתרונות לכל הצדדים. גם אם לא התקבלו הלילה והיום ההסכמות הסופיות לחתימה על ההסכם וגם אם יהיו בו שינויים ותוספות - ניתן כבר לראות בו הסכם חשוב למערכת הבריאות הציבורית בישראל, הכולל תוספות שכר מצטברות של עד 50 אחוזים (גם אם הן מתפרשות על פני שמונה שנים), הסכמה היסטורית לדיווח על שעון הנוכחות ומענקים גדולים ומשמעותיים לעידוד מעבר רופאים לפריפריה בצפון הארץ ודרומה. ההסכם המתגבש כולל גם תוספות שכר והטבות נוספות לרופאים הבכירים בבתי החולים, שלפי ההסכם החדש מחציתם יקבלו מינוי של מנהלי או ראשי מחלקות, יחידות או שירות רפואי, ומשמעות הדבר תהיה תוספת משמעותית של אלפי שקלים לשכרם וכן מיצוב גבוה (שלו משמעות תדמיתית וכספית ברפואה הפרטית). ואולם, לפי טיוטת ההסכם המתגבש נראה ששוב נשכחו הרופאים הזוטרים והמתמחים, שנושאים על גבם את העבודה בבתי החולים בישראל. המתמחים אחראים למעשה לטיפול הרפואי כל יום מארבע אחה"צ עד שמונה בבוקר למחרת ובכל סופי השבוע והחגים. בשעות אלה כל ישראלי שמתאשפז בבית חולים ייבדק, יאובחן ויטופל על ידי רופא מתמחה שעובד במשמרות ארוכות (עד 30 שעות במשמרת רצופה) ומתישות. ברור שהחולה לא מקבל את הטיפול המיטבי וכי שיטה זו מעודדת טעויות בטיפול, שעלולות להיות קריטיות. מאז תחילתו של מאבק הרופאים חזרו ראשי ההסתדרות הרפואית ואמרו שאחת המטרות העיקריות שלהם היא שיפור שכר המתמחים ותנאי עבודתם, ואפילו בתחילת המשא ומתן בחסות בית הדין לעבודה עיקר המחלוקות הקשות שהתפרסמו היה בנושא עבודת הרופאים המתמחים. ואולם, עם התקדמות המשא ומתן ולקראת גיבושו של הסכם העבודה החדש, נראה שנזנחו ההצהרות הקודמות ומצבם של המתמחים לא ישתנה באופן משמועתי: משך התורנות לא יקוצר לרובם, ההגבלה על מספר התורנויות תתחיל רק בעוד שלוש שנים, ולדברי ראשי התאגדות הרופאים המתמחים - התקנים החדשים שיתווספו לא יספיקו לשיפור משמעותי בעבודתם. השינוי המשמעותי ביותר בהסכם המתגבש עם הרופאים הוא הסכמה היסטורית שניתן יהיה לחייב גם את הרופאים המומחים לעשות תורנויות בשעות הערב והלילה בתמורה לתוספת שכר משמעותית. הסכמה זו היא בעלת חשיבות עצומה לשיפור איכות הטיפול הרפואי בישראל, אבל היא אינה מספיקה והיא לא תספיק כדי לשפר את הזמינות, הכשירות והערנות של הרופא המתמחה שבודק את החולה שהגיע בלילה לבית החולים - והרי הוא יכול להיות כל אחד מחברינו, הורינו, קרובינו או אנחנו בעצמנו.
