אנשים טובים, הצגה גדולה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אנשים טובים, הצגה גדולה

, עודכן

מול התיאטרון הלאומי הבימה מתקיימת זה ארבעה לילות ההצגה הגדולה בעיר. כמה גורמים ציבוריים ומפלגה בחיתוליה - "השמאל הציוני" בראשות אלדד יניב אירגנו מחנה אוהלים מרשים. יש כבר כ-100. היום יביא יניב עוד 35. עם יתדות. זו אינה מחאה ספונטנית בלבד. היא מאורגנת. זה מעיב במשהו על תומתה, אך מחזק את הרושם כי יושבי האוהלים אינם מתכוונים להסתלק בקרוב. הם אפילו התגברו על מחסום השרב.

יניב אסטרטג פוליטי ויודע לאן הוא מכוון את האירוע. לדבריו נוצרה מציאות המאפשרת לתבוע מהממשלה לא לפתור את בעיית הקוטג' בגבינה או בבית, אלא לאמץ מדיניות כוללת של new deal כבימיו של הנשיא האמריקני פרנקלין דלאנו רוזוולט. בנימין נתניהו אינו אשם בהזנחה שנמשכה שנים רבות, אבל לרוע מזלו ההתפרצות אירעה בעת המשמרת שלו.

לתחושת המועקה נוספה ההרגשה שיצחק רבין סבר כי היא מכעיסה את הישראלי יותר מכל: הוא שונא להיות פראייר. הטייקונים משתלטים על המשק, מקבלים כספים מהציבור (דרך קרנות הפנסיה), אינם פורעים במלואן את איגרות החוב שלהם ואיש מהם אינו יורד מנכסיו. בעיתונים נכתב אתמול כי הטייקונים הבאים שלא יפרעו חלק מאיגרות החוב שלהם הם נוחי דנקנר ויצחק תשובה. זה מכעיס את יושבי המאהל, שהם אנשי מעמד הביניים, משרתים במילואים וחשים כי ההון-שלטון הפך אותם לפראיירים.

אך למפגינים אין מדיניות משל עצמם. יש להם דרישות בלי תכנים פרטניים. ח"כ מירי רגב מהליכוד הציעה לבנות דירות במחיר תקרה של 700 אלף שקלים. אלפרד אקירוב טען כי הממשלה צריכה לחדול מלמכור קרקע במכרז, שמייקר את מחירה. מישהו אחר הוסיף כי עליה לקבוע מחיר קבוע נמוך ולערוך הגרלה בין כל הקבלנים שיימצאו ראויים לבנות.

יש תביעות שאינן צריכות להתקבל ולהיענות חרף האהדה הציבורית. הממשלה אינה חייבת לעודד שכירת דירות בתל אביב גם אם הדבר יתפרש למרבה הצער כהפיכת העיר העברית הראשונה למקום מגורים בלעדי של בעלי יכולת. עליה לעודד בנייה בזול ככל שמתרחקים מן העיר ללא הפסקה, אבל היכן הרכבת הקלה, שתביא אותם בקלות למקומות העבודה? והיכן העידוד לבניית דירות קטנות? ומתי ייווכח פועל הדפוס שרוצה לעזור לבנו הסטודנט ואיש המחשבים שחסך בקרן הפנסיה, שכספו אינו ניגר מהקופה לידי הטייקונים-

הממשלה תיטיב לעשות אם תתעלם לפי שעה מהעובדה שגופים ציבוריים בעלי אינטרסים פוליטיים אכן בוחשים באוהל המחאה בעיצומו של הקיץ הלוהט. אתמול טען אחד מגדולי הנדלניסטים בישראל שרגא בירן כי היסוד לתיקון המצב מצוי ברפורמה של נתניהו. איני מבין בזה, אבל אם כן אז למי מחכים-

באוהלים מכונסים אנשים טובים. אך הם צריכים בית. מין 'אשרי יושבי ביתך'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר