המערב יכול יותר

ב-12 ביולי, בדף הבית באתר הפייסבוק של "קבוצת המהפכה הסורית 2011", הועבר לעולם המסר הבא: "לקהילייה הבינלאומית יש עתה הזדמנות לא רק לדבר אלא גם לעשות. אחרת היא תאבד את העם הסורי לעולמים".

היה זה יומיים בלבד לאחר ששגרירי ארה"ב וצרפת בדמשק, רוברט פורד ואריק שבלייה, התייצבו בעיר חמה לצד עשרות אלפי מפגינים, במה שנתפס - בצדק - כצעד תמיכה משמעותי ראשון של המערב במפגינים. אפילו יותר מהסנקציות.

השלב הבא, אם רוצים באמת להפיל את אסד, צריך להיות דיאלוג ישיר בין האופוזיציה הסורית למערב. לכולם הרי ברור כי אופציה צבאית בסוריה אינה אופציה. לתמיכה רשמית באופוזיציה בסוריה יש יתרון כפול: היא גם תבודד את אסד וגם תחזק את האופוזיציה. בלוב תפסו את זה מהר מאוד. מכאן התהייה: האם באמת רוצים לראות את אסד נופל?

מזכירת המדינה האמריקנית, הילארי קלינטון, אמרה אתמול באיסטנבול כי אף אחד לא יכול באמת להשפיע על המצב בסוריה מבחוץ. האומנם?

במקביל לביקורה של קלינטון, התכנסו בטורקיה 300 אופוזיציונרים סורים במטרה לבחון את האמצעים להדיח את אסד מכיסאו. כינוס דומה היה אמור להיערך בו בזמן בדמשק, אך לא התאפשר בעקבות התערבות השלטונות. קשה להאמין כי לנוכחות של קלינטון, או אפילו אחד מסגניה, בכינוס בטורקיה לא היתה השפעה על הנעשה בדמשק.

שגריר ארה"ב בדמשק, רוברט פורד, הפך להיות בינתיים החתול השחור של המשטר הסורי. בראיון למגזין "פוריין פוליסי" הוא לא היסס להכריז כי "המשטר הסורי יודח על ידי הרחוב, אם הוא לא יבצע את הרפורמות המצופות". זה, בינתיים, הכי רחוק שוושינגטון מוכנה ללכת.

מאז תחילת המהומות בסוריה ב-15 במארס הבטיח הנשיא הסורי רפורמות בשלוש הזדמנויות לפחות. הקהילייה הבינלאומית, בדיוק כמו הרחוב הסורי, יודעים היטב שגם אם הנשיא באמת מתכוון לכך, הוא לא יכול ליישם את ההבטחה בשל התנגדות המעגל המקיף אותו.

המשטר הסורי האשים גורם זר במהומות בסוריה. השגריר האמריקני בדמשק, עם עמיתו הצרפתי, הוא לפי שעה הגורם הזר הבולט ביותר שמפגין התערבות. וושינגטון יכולה לעשות הרבה יותר. אסד יודע את זה. גם אובאמה.

בינתיים אפשר לתהות אם המציאות תאלץ את אסד לבצע רפורמות למרות התנגדות משפחתו, ואם המערב יפתח במגעים עם האופוזיציה הסורית כדי לקדם את נפילתו.

בסוריה כבר לא יורדים עשרות אלפים לרחובות אלא מאות אלפים. אסד בלחץ. האם הוא רוצה לחולל שינויים בארצו? האם הוא באמת רוצה ללכת לקראת בני עמו? האם הוא בכלל יכול? והאם בכלל יש לו מספיק זמן? יש להניח כי שעון החול אוזל מבחינתו.

ומה בכלל יהיה בסוריה? את זה כבר צריך לשאול את אללה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו