אל תתערבו לי בהנקה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תתערבו לי בהנקה

, עודכן
0

בישראל של 2011 כבר לא מפתיע אותי שום דבר. זה לא אומר ששום דבר לא מכעיס אותי. כך, למשל, אחת מהצעות החוק היותר חצופות וחטטניות ששמעתי עליהן - "החוק לעידוד הנקה". למי שעדיין לא שמע או לא הבין במה מדובר, ח"כ דני דנון, ממניעים שלא מובנים לי, החליט, לדבריו, "מתוך כוונה להגן על בריאות התינוקות", להעלות הצעת חוק, שרק השם שלה כבר מרתיח אותי, ובהצעתו תמכו ח"כים רבים שאף אישרו אותה.

לפי ההצעה, ישתנה המצב שבו בתי החולים יורשו להמשיך לקבל כספים מיצרניות תחליפי החלב תמורת הזכות לספק תחליפים ליולדות הטריות. מצדדי הצעת החוק, שכבר אושרה, טוענים כי בשיווק אגרסיבי זה קל יותר לחברות לרכוש את אמונן של האמהות הטריות, שנוטות להמשיך לקנות את המותג שסופק להן בבית החולים.

כאם שילדה לפני כמה חודשים בלבד, אני יכולה לכתוב שזו שטות גמורה שמעלה במוחי הרבה שאלות ותהיות. ראשית, מה הקשר בין מהלכים אלה לעידוד הנקה? כיצד העובדה שהתינוק יוזן בתחליף חלב זה או אחר תשפיע על שיקול הדעת של האם אם להיניק אותו או לא? בנוסף, ממתי תינוק מקבל תחליף חלב בבית החולים ללא אישור הוריו? האם הוריו של הילד לא יבקשו לדעת מה תינוקם אוכל? האם בעצם הצעת החוק משתמעת טענה כי אם שאין לה מספיק חלב היא לא אם מספיק טובה או ראויה?

שלא תבינו אותי לא נכון, אני חושבת שחלב אם הוא הדבר הכי בריא לתינוק ואם הייתי יכולה להמשיך להיניק הייתי עושה זאת, כמובן בשילוב עם תחליפי חלב, כדי לשמור על צלם אנוש. אבל אני נגד העובדה שהמחוקק יתערב בהחלטה הכל כך אישית הזו שבין אם לבן זוגה ולתינוקה. ההחלטה אם להיניק או לא אינה אמורה להיות קשורה למחוקק.

כאם שילדה תאומים פגים לפני קצת יותר מחצי שנה, אני יכולה לומר כי ילדיי הוזנו עד לשלב מסוים בחלב אם, אבל מדי פעם, כשהכמות לא הספיקה, נתנו להם בפגייה באיכילוב סימילאק מיוחד לפגים. לאחר שהשתחררו מבית החולים, ניסיתי את שאר תחליפי החלב הקיימים בשוק, שלצערי הם לא רבים בכלל, וילדיי בחרו באחד מהם בעצמם.

לכן, אם חברי הכנסת שאישרו את הצעת החוק באמת רוצים לעשות משהו שיעזור לציבור הישראלי בתחום תחליפי החלב, אולי הגיע הזמן שיסבירו לנו מדוע שוק זה כה מצומצם ועלוב? למה לא קיימת כלל תחרות, ולמה אותו מצב ניתן לראות גם בשוק החיתולים?

הרי גם בשוק הזה שולט מספר מצומצם מאוד של חברות. ואמנם, למה לעשות חצי עבודה בהצעת החוק הזו? גם החברות המייצרות חיתולים משווקות לבתי החולים באותה צורה את החיתולים שלהן. אולי טוב יותר לפקח על המחירים המופרזים שגובות כאן כל החברות הנצלניות הללו, ואולי מן הראוי לפתוח את השוק הזה להרבה יותר תחרות על הצרכנים האומללים.

מה שבטוח הוא שהכנסת לא אמורה להתערב בשיקול של א-ם אם להיניק את ילדה או לא. זה באמת, אבל באמת, לא עניינכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר