פתאום כולם דואגים לצרכן המסכן ודורשים להוריד את המחירים המופקעים של מוצרי היסוד. בייחוד כל אלה שבמשך עשרות שנים סייעו לגזול את הצרכן באופן שיטתי דרך מונופולים מפקיעי מחירים, בתחילה בשליטת הממשלה וההסתדרות והיום גם בשליטת הטייקונים. הפוליטיקאים, חברי ועדות הכספים והכלכלה, היו הראשונים שנזעקו "למחות" על העוול הנוראי שנגרם לצרכנים, אחרי ש-100 אלף חותמים על העצומה נגד הגזל הסבו את תשומת ליבם. אך הרי חלק נכבד מאותם חברי הכנסת שיצאו חוצץ נגד הפגיעה האנושה בצרכן הם אלה שיצרו את השיטה המשחיתה של הטלת מיסי חמס על הציבור כדי לספק לעצמם כספים "לשחד" בהם קבוצות בוחרים, ועוד כסף רב לבזבוזים על תומכיהם והטבות לעצמם. בנוסף, חלק מהם הכניס כמעט לכל חוק כלכלי, בשירות הלוביסטים של הטייקונים, סעיפים המונעים תחרות ומאפשרים למונופולים לגזול את הצרכנים. עכשיו הם שופכים דמעות תנין על הסבל הנוראי שהם גרמו למאות אלפי משפחות שאינן מסוגלות לגמור את החודש. בקרוב תהיה להם הזדמנות להוכיח אם המחאה הציבורית האדירה גרמה להם להבין כי הסיכוי שלהם להיבחר מחדש בסכנה מרגע שהענק הנרדם של כוח הצרכנים ילמד להעניש לא רק את מפקיעי מחיר המוצרים אלא גם את אלה שסייעו בידם. חברי הכנסת יצטרכו לעסוק בעניין הריכוזיות ובצורך הדחוף לטפל בה כבשורש כל הרע במשק. השליטה במרבית הנכסים הפיננסיים של הציבור ובמרבית האשראי במשק על ידי אנשים ספורים, היא הגורם להפקעת המחירים; לא רק של מוצרי הצריכה אלא גם של מחיר האשראי. במקום לממן השקעות מעודדות צמיחה בעסקים קטנים, רוב האשראי מבוזבז על פרויקטים ראוותניים. כבר היום אנו שומעים קולות מבין חברי כנסת המנסים לטשטש את חומרת הבעיה ומתכננים לעקר כל מאמץ לטפל בה ביעילות. יש לפרסם ברבים את קלונם, אם יתפתו לטרפד את מה שעשויה להיות הרפורמה החשובה ביותר בתולדות המשק, רפורמה שתשחרר את הכוחות העצומים הטמונים בנו ותביא לצמיחה ולרווחה רבתי לכל אזרחי ישראל. אחרי הפוליטיקאים, ההסתדרות היא הגוף השני האחראי לשכר האומלל של מרבית עובדי ישראל. ההסתדרות תמיד הגנה על המונופולים החמסניים שלה שנשלטו על ידי כל מיני מאכערים ועסקונות שגם שדדו את קופות הפנסיה של העובדים. מקומות העבודה הפכו כר למאבקים פוליטיים, שבהם ניצחו בעלי הכוח חסרי הרסן ומושחתים למיניהם שכפו על העובדים שביתות הרסניות. לכן העובד הישראלי, שחלק נכבד ממרצו מבוזבז על חנופה לחברי הוועד, אינו מסוגל לייצר אלא כשני שלישים ממה שמייצר העובד האמריקני, ומשכורתו עלובה בהתאם. אלא שיש תקווה. מחוללי המהפכה, יצחק אלרוב וחבריו, הם אנשים ישרי דרך, שמבינים כנראה מה שורש הרע. האמון שהציבור רוחש להם לא יאפשר לטרמפיסטים להשתלט על המחאה הנהדרת הזאת, שהיא תחילת גאולתו של הצרכן והעובד הישראלי מעול מנצליו הרבים.
