תודה לך, אריק

למרות העצב על הפרישה המאולצת של אריק בנאדו, היא בסך הכל הגיעה זמן קצר לפני הפרישה המתוכננת וטוב שהוא לא נאלץ לתלות את הנעליים לפני חמש שנים בגלל הבעיה שהתגלתה בליבו.

אריק יכול להסתכל לאחור בסיפוק על קריירה עשירה במכבי חיפה, בבית"ר ירושלים ובנבחרות שבהן שיחק. הוא תמיד השאיר רושם חיובי, כשחקן נשמה שתמיד נתן הכל כששיחק. נכון, לא היו לו טכניקה או ברק, אבל הלב הגדול שלו הוא הערך המוסף של שחקן מהזן הזה, וערכו לא יסולא בפז.

לכותרות הוא לא זכה כיוון שהיה שחקן של עבודה קשה ואפרורית, אבל מי שמבין את המשחק יודע להעריך את התרומה הענקית של אריק, שחקן של התמדה, נכונות ודוגמה לשחקנים צעירים ומבוגרים כאחד. הוא מעולם לא היה מעורב בפרשה כזאת או אחרת.

היה לי הכבוד לשלב אותו כנער צעיר בקבוצה הבוגרת, בטרם מלאו לו 17. רבים הרימו גבה, כי הוא לא ניחן בטכניקה גבוהה, המסירות שלו לא היו מדויקות והכדור תמיד ברח לו, אבל הוא חיפה על כך ברצון לתת הכל למען הקבוצה. לאריק יש גם חוש הומור נדיר, גם עצמי, והוא מעולם לא נעלב מבדיחות שסופרו עליו, אפילו לא מ"אריק מרים פריסקופ", בדיחה שנולדה מהתנועה הקבועה שלו עם הצוואר.

לזכותו ייאמר שהוא גם ידע להיות הדבק שמחבר ומאחד קבוצות, ולא בכדי הוא שיאן הופעות בחיפה ובנבחרות שבהן שיחק. הוא היה שחקן של מאמן, שתמיד ידע מה יקבל ממנו.

אישית, אשמח לראות אותו במגרשי הכדורגל בכל תפקיד שלא יהיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו