עם חצי תאוותו בידו

ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, סיים את הבחירות לפרלמנט כשחצי תאוותו בידו. הוא אמנם זכה לניצחון גדול ומשכנע - גרף יותר ממחצית מקולות המצביעים, אולם את מטרתו הגדולה לא עלה בידו להשיג. הוא כשל במאמציו לקבל שני שלישים מן המושבים בפרלמנט, אשר הוא זקוק להם אם ברצונו לשנות את החוקה הטורקית, ובדרך זו גם לשנות את פניה של טורקיה ממדינה חילונית ופרו מערבית למעצמה איסלאמית השואפת להנהיג את העולם הערבי והאיסלאמי.

אבל לארדואן לא אצה הדרך. בשבע השנים האחרונות מאז מונה לשמש ראש ממשלה, הוא התאפיין כפוליטיקאי עיקש ונחוש שהצליח להשיג כמעט את כל יעדיו. כשעלה לשלטון הוא ניצב בפני שורה של מחסומים שנראו בלתי עבירים. ראשית דבר, הצבא הטורקי, שעד אז נהג להתערב כדבר שבשיגרה בחיים הפוליטיים במדינה כדי להגן על הרפובליקה החילונית והפרו מערבית מייסודו של מייסדה של טורקיה המודרנית, כמאל אטאטורק. בנוסף, ניצבו מול ארדואן גם האליטות הישנות באקדמיה, במערכת המשפט, בתקשורת ובעיתונות - כולן מחויבות למורשתו החילונית של אטאטורק.

אלא שארדואן הצליח לסלק מדרכו מחסומים אלו. הוא הפך את הצבא מבולדוג אימתני לפודל מפוחד, ואילו את מערכות האקדמיה והמשפט מילא בנאמניו ובתומכיו.

לצידו של ארדואן עמדה תמיכת הציבור הטורקי, שבחלקו הגדול מזדהה עם תפיסת עולמו, ולחלופין הכיר לו תודה על שהעניק לטורקיה יציבות פוליטית ובעיקר שגשוג ורווחה כלכלית. גם מדינות המערב עמדו לצידו של ארדואן. הן העדיפו את האיסלאמיסט המצהיר על מחויבותו לדמוקרטיה והמבטא את רצון הציבור, על פני הגנרלים חמורי הסבר שביקשו להכתיב לעם הטורקי מה טוב בשבילו.

מדובר, אפוא, בניצחון בקרב במאבק שעודנו רחוק מהכרעה. אבל הזמן משחק לצידו של ארדואן ויש לו סבלנות ואורך רוח, ובסופו של דבר הוא עשוי להשיג את מטרתו, אלא אם כן הרוב הדומם, שעודנו מחויב לחילוניות, יתעשת ברגע האחרון. יש רק לקוות כי זה לא יהיה רגע אחד מאוחר מדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו