המהלך הישראלי הצליח
סאיב עריקאת שמע בארה"ב דברים כהווייתם: הווטו האמריקני יוטל ויופעל במועצת הביטחון אם יתעקש אבו מאזן להקים את פלשתין באורח חד-צדדי בכינוס עצרת האו"ם בספטמבר. עריקאת פירסם את הדברים, וסיבת הגילוי שבפיו מעוררת סקרנות.
ייתכן כי תהליך של התפכחות עובר עתה על ההנהגה הפלשתינית. היא מבינה כי גם במשרדי החוץ הביקורתיים כלפי ישראל - אלה המפקפקים בכוונתה המוצהרת לחתור להקמת שתי מדינות לשני עמים - חשים כי רמאללה קיבלה דבר מה מבנימין נתניהו והגיבה במשיכת כתף.
מאז נבחר לראשות הממשלה קיבל את עקרון שתי המדינות לשני העמים. אחר כך הבהיר כי התנחלויות שמחוץ לגושי ההתיישבות לא יישארו בתחומי ישראל. התביעה הישראלית לריבונות לאורך נהר הירדן הצטמצמה לנוכחות ביטחונית לאורך זמן בלבד.
ברור לגמרי שהדבר אינו מספק את הפלשתינים. אך גם ברור כי היו אלה שלוש מחוות, שאפילו אם חשיבותן שנויה במחלוקת, הן אינן לא כלום. מה הגיע בתמורה מצידו הפלשתיני של המתרס? גם במערב שואלים.
עריקאת למד בוושינגטון כי אמריקה לא תשתף פעולה עם מהלך חד-צדדי ולא תאפשר להעביר את מרכז הכובד של המו"מ לידי האירופאים. מדוע פירסם את הדברים? הסבר אחד משניים: או שהוא מעוניין לקומם את מדינות ערב ללחוץ על וושינגטון שתשנה את עמדתה לקראת ספטמבר, או שדווקא מכין את דעת הקהל הפלשתינית לרגע שבו תוותר הרשות על הפנייה החד-צדדית לאו"ם.
זו הצלחה של המהלך הטקטי הישראלי. רק שהתמונה אינה מלאה עדיין. בוושינגטון עשה פעם אחר פעם שליחו של ראש הממשלה עו"ד יצחק מולכו וטרם פורסם מידע מוסמך מה מחיר התמיכה האמריקנית. הרי כדי לצאת יבשים מן המים, חייבים היו האמריקנים להבטיח הרים וגבעות גם לפלשתינים ולדבר בלשון תובענית (אם לא מאיימת) כלפי ישראל. רק תמים יחשוב כי אם בחר ברק אובאמה להשתמש בזכות הווטו לא יידרש נתניהו לשלם מחירים נוספים, שייוודעו לאחר מכן. זה טבעי. זה מובן. אין ארוחות חינם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו