הנשק בסוריה החליף אתמול ידיים: הפעם היו אלה המפגינים, ולא כוחות הביטחון, שעשו בו שימוש. מדובר בעליית מדרגה בהתקוממות העממית שיודעת סוריה מאז אמצע חודש מארס. בשאר אסד יודע כי אנחנו כבר לא רחוקים ממלחמת אזרחים. שלשום האשים אסד את ישראל, אתמול את ה"כנופיות החמושות" בארצו. כך או כך שעון החול של משטרו אוזל. הנשיא הסורי עושה את כל המאמצים כדי להסיט את עיני העולם מהנעשה בארצו. לאחר שהאשים תחילה את כלי התקשורת בעולם באחריות להפצת שקרים על הנעשה בארצו, מנסה עתה אסד טקטיקה עלובה חדשה: הסתת בני עמו המחפש (כמו העם במצרים) מכנה משותף למאבק בישראל. במקביל לחיסול מתנגדיו ברחובות סוריה שולח עתה אסד את בני עמו להיהרג בגבול עם ישראל. העיקר שהעולם ידבר על משהו אחר. ואחרי זה משרד החוץ הסורי מדבר על "הטרור שמפעילה ישראל נגד העם הסורי". העולם לא קונה את זה בינתיים: העולם אמנם מתחבר לשאיפה הדמוקרטית של ההמון הערבי, העולם אמנם מתחבר לשאיפה הפלשתינית למדינה, אבל העולם לא יכול היום להתחבר יותר לבשאר אסד. כך שבכל הקשור לאירועים בגבול עם סוריה, ישראל עדיין נהנית ממרחב פעולה. ב-2003, במהלך המלחמה בעיראק, שיחק אסד משחק כפול והכעיס את האמריקנים. ב-2005 אסד היה מעורב ברצח ראש ממשלת לבנון ראפיק חרירי והכעיס את הצרפתים. אבל אמריקנים וצרפתים שבו ב-2010 לעשות איתו עסקים. לא הפעם. אסד, מן הסתם, ימשיך במשחק ההישרדות שלו בגבול הצפוני גם אם הוא המועמד המוביל להדחה. העם הסורי צריך להתרכז בעיקר, והוא - הדחת הנשיא.
