האקסיומה קובעת שאם אתה נאור, אתה חייב לייחל לפינוי התנחלויות. הסיבה לא חייבת להיות מבוססת, והיא מתחדשת מעת לעת - בגלל השלום, בגלל הביטחון, בגלל הדמוגרפיה - לפי האופנה. הטרנד החם היום הוא לייחל לפינוי בגלל "בידוד ישראל בעולם". אילו סיבות יש לעולם לבודד אותנו? חלקים בתוכנו מגישים לו את כל הסיבות. הן מוגשות על מגש של כסף, על דו"חות שמנים ושקריים ועל מסכים גדולים וקטנים. סרטו של שלומי אלקבץ, "עדות", לא היה מרגיז אותי כל כך אלמלא התיימר לתאר את "מערכת היחסים המדממת" בין הישראלים לפלשתינים ולהציג "שני נרטיבים". שום שני נרטיבים ושום בטיח. הסרט מבוסס על עדויות שאספו "בצלם" ו"שוברים שתיקה", ויש בו רק נרטיב אחד: סבלם של הפלשתינים, שעוברים התעללות בידי חיילי צה"ל, ורגשות האשם והחרטה של החיילים. המסמך הזה, שנתפס בעולם כאמת אובייקטיבית, מתעלם מהטרור הפלשתיני, מנקה מאשם את מי שגרמו ל"מערכת היחסים המדממת" ומקרב עדשה מלאת חמלה לקרביים של האויב. הכאה על חזה עצמנו עד שנשברת לנו היד. והקרנת הבכורה נערכה בעיר מוכת הקסאמים שדרות. צרפו את "עדות" לאנשי האקדמיה הישראלים הקוראים להחרמת המוסדות שבהם הם מלמדים, לאנשי התרבות שזו-רים עצומות אנטי ישראליות ברחבי הגלובוס, לארגוני הקרן החדשה המוציאים דיבת הארץ רעה, והנה לכם בידוד במיטבו. העולם קונה את זה בשתי ידיים. אם הישראלים מעידים על חיילי צה"ל כקלגסים - שהעולם יכחיש? אם היהודים שמטו כל טענה לבעלות על הארץ הזאת - שהעולם יתווכח? אם אנחנו דורשים להקים מדינה פלשתינית - שהאו"ם לא יושיט יד- אובאמה נואם במושגים של השמאל הישראלי ("לדאוג לישראל יהודית ודמוקרטית") כי השמאל הישראלי כותב לו את הנאומים. לא כמליצה, באמת. רק השבוע גילה איתן הבר, כותב הנאומים של יצחק רבין, את אחד הסודות השמורים ביותר שלו: כיצד היה נוהג לכתוב את החלקים הנוגעים לישראל גם בנאומיהם של נשיאי ארה"ב בוש וקלינטון. ואחר כך מתלוננים שיש עלינו לחץ בינלאומי לנסיגות. פרופורציות, אמר ראש המוסד היוצא על פרשת עופרגייט. האחים עופר כנראה ציפצפו עלינו, אבל החוצפה שלהם היא לא הרבה יותר מאשר צפצוף ארוך ומטריד; שלומי אלקבץ וחבורתו מסבכים את מדינת ישראל באורח מסוכן בהרבה כשהם מספקים בחינם מיכליות של דלק מזויף לשונאי ישראל. אפשר לראות בהם מתקני עולם. שיפוצניקים מטעם עצמם שרוצים לחזק את העמודים, להעמיק את היסודות. אך העמודים כבר נוטים על צידם ועוד מעט תיפול התקרה על ראשי כולנו. ב-1933, בלי שהכיר את השיפוצניקים, כתב הפילוסוף יחזקאל קויפמן שאוטו-אנטישמיות יכולה לבוא מתוך אהבה. מה שהם לא מבינים זה שהחברה הגדולה, שאליה הם משתוקקים להשתייך, הכפר הגלובלי הנורמלי, דוחה גם אותם. אפילו אם הם "אנשי רוח". התנועה ההרסנית שלהם לא תביא ל"בדק בית" כפי שהם מקווים, אלא תמוטט את הבית; זה לא מפרש ברוח, אני רוצה לומר להם, ולא מתקדמים מכאן לשום מקום. זה דומה יותר למאוורר.
השיפוצניקים של ההיסטוריה
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
