האחים לבית עופר

מסתוריים הם סיפורי האחים עופר אף יותר מסיפורי האחים גרים. העובדה היחידה שאינה מבהילה היא דווקא הקשר האיראני. זאת אינה הפעם הראשונה ולא האחרונה בהיסטוריה שאינטרסים כלכליים גוברים על כל אינטרס אחר. נכון שפועלי העולם עדיין לא התאחדו, אבל האוליגרכיה ובעלי הממון מאוחדים ברשת ענפה של עסקאות.

אולי נכונות השמועות שלכסף אין צבע והוא יכול להפיל חומות של גזענות ודעות קדומות. מלבד התקווה הפשוטה הזו כל דבר בפרשה מצמרר:

אני מקווה כי עד פרסום שורות אלו תתברר התעלומה מדוע קטע יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, את הדיון בכנסת בנושא זה. נכון לעכשיו אנחנו בסרט מתח ואימה מסועף. כפי שאמר ח"כ שאמה-הכהן בעצמו: "המציאות מתבררת כהרבה יותר מורכבת ורגישה מאשר הדמיון הממוצע מסוגל להכיל".

אז הדמיון שלי הוא מעבר לממוצע, ולכן כל הספקולציות - מאיום ישיר על יו"ר הוועדה ועד התערבות אישית של ראש הממשלה - הן על אחריותי בלבד.

בכל מקרה, גם אם האחים עופר, תוך כדי ש"נתנו מכה" ששווה מיליונים, היו מעורבים בעיסקה ביטחונית עלומה ואפופת מסתורין - הרי שכל העסק הזה מעורר סימני שאלה.

נתחיל בכך שהאחים עופר, כמו טייקונים אחרים, מנהלים כלכלה חובקת עולם. הצורך בשליטה יצא מכלל שליטה.

אבל פרשת האחים עופר חושפת הרבה מעבר לכמה מיכליות שעגנו או לא עגנו בנמלי איראן. היא חושפת שוב את הכלכלה המוסתרת מהעין - כלכלת השוק העולמי, והנה גם הנפט, הממוקמת ביקום כלכלי מקביל שלא יודעים עליו יותר מדי. כלכלה שאינה מופיעה בספרי התקציב והחשבונות, ומתקיימת בזכות הקשר ההדוק בין ל"שעברים" במערכת הביטחון -
לאנשי עסקים.

אזרחים בעולם השלישי יורים זה על זה כבר שנים רבות בנשק ישראלי. על פי ידיעות שמתפרסמות, כסף ישראלי מעורב בעסקים עם משטר האייתוללות באיראן. עניין זה מפחיד אותי פחות מהריח שעולה מההתבטאות המעניינת של ראש המוסד היוצא מאיר דגן, שאמר כי "ההתייחסות לאחים עופר מוגזמת ויצאה מפרופורציה", וכי "הם לא עברו על שום חוק".

נכון שהתבטאויות אלה נשמעות מעניינות עוד יותר לאור העובדה שלפני כחודש מונה דגן ליו"ר חברת נמלי ישראל? לא צריך להפעיל את שיטות המוסד כדי לעלות על הקשר הפוטנציאלי בינו לבין האחים עופר.

השילוש הקדוש: ביטחון, הון ושלטון הוא החטא הקדום שעליו נענשת המדינה. מדינה קטנה מוקפת בכירים אמביציוזיים צמאים לריגושים ולכוח, העלולים לסחוף אותה למערבולות מסוכנות.

אני חושבת על ענת קם כתמונת ראי לאחים עופר. אישה לבדה בלי קשרים, בלי כסף, קצת מתוך אידיאולוגיה וקצת מתוך סקרנות עושה מעשה ומשלמת עליו את מלוא המחיר. אף אחד לא יפעל עבורה. ענת קם יצאה מול המערכת כדי להאיר את עיני הציבור במה שזכותו לדעת. ואילו האחים עופר והמדינה פועלים ללא שקיפות ראויה שתאפשר לציבור לדעת את מה שזכותו לדעת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו