משחק שנזכור אותו כל העונה

1זה לא היה משחק עונה, אלא משחק שייזכר לאורך כל העונה. המשחק המרכזי של המחזור הבטיח וקיים בגדול. שתי הקבוצות הציגו כדורגל קצבי וטוב, עם מעברים טובים מהגנה להתקפה, הצטרפות של הרבה שחקנים והכי חשוב - שערים נפלאים וסיום שייזכר עוד זמן רב, ושחקן אחד שעשה את זה בענק - אליניב ברדה.

במצב של 1:1 הפועל ב"ש היתה חותמת על הנקודה בשתי ידיים, אבל בסיום דרמטי מאין כמוהו יצאה עם כל תאוותה בידה. ב"ש כבשה שער מהיר (מעמדת נבדל) שהיה אמור לתת לה את התנופה ואת הביטחון, אבל מכבי השתלטה מהר על המשחק. הצהובים לחצו את ב"ש, הניעו את הכדור בצורה טובה וייצרו הרבה איומים על השער של אג'ידה. המארחת עוד ניסתה לצאת קדימה דרך פעולות טובות של בוזגלו שעשה הרבה צרות לבן הרוש, אבל לא היה ספק שמכבי איכותית יותר.

2היוזמה הצהובה הלכה והתעצמה ככל שהמשחק התקדם ובמחצית השנייה ראינו הופעה טובה מאוד של האורחים, והמשחק הלך באופן ברור לצד הצהוב. האיש הבולט היה שוב ערן זהבי שנמצא בכושר מצוין. היכולת שלו להיכנס לרחבה ולהימצא תמיד במקום הנכון נדירה. באחת הפעמים הוא גם סחט את הפנדל (החלטה מאוד גבולית של אדלר). הוא מהווה איום תמידי על השער.

אהבתי מאוד את המשחק של מכבי במרכז המגרש. מיטרוביץ' הרשים מאוד עם הבנת משחק ויכולת המסירה שלו, שעזרו מאוד למכבי. החוליה הפחות טובה במכבי היתה עדן בן בסט, שאחרי הניחומים של פאקו קיבל את ההזדמנות אבל לא היה במיטבו.

בדקות הטובות של ב"ש ניתן היה להתרשם מהובאן ואוגו שהציגו יכולת טובה. הם פיזיים עם נוכחות ויודעים לטפל בכדור, והם מספקים חיזוק טוב לאלישע בעמדה שבה הקבוצה היתה זקוקה לשדרוג במרכז המגרש. מחמאות גם לבן ביטון המגן שהתמודד היטב עם בן חיים, וגם בישל בצורה נהדרת את השער השני. לא אהבתי את התפקוד של גורדנה באגף שמאל של הקישור, מכיוון שזה לא המקום הטבעי שלו.

3לקח לאלישע הרבה זמן להגיב לכך ולאחר החילוף שבו ארבייטמן נכנס על חשבונו של גורדנה וגבאי הוסט שמאלה (וביצע משם את המהלך המנצח), ב"ש חזרה לתמונת המשחק. מהלך מעניין מאוד היה ההוצאה של גארסיה במצב של 2:2. פאקו כנראה חשב לבצע את החילוף במצב של פיגור, אבל לאחר השוויון של בן חיים מכבי היתה חייבת להימנע מהוצאתו של הבלם. בסופו של דבר קיבלנו חיזוק נוסף לכך שאין מגיע בכדורגל, אבל היום זה לא מעניין אף אחד בבירת הנגב.