יש סוסים שמדברים עברית

הרחובות הכי מסוכנים בתל אביב, פורסם השבוע על ידי עמותת "אור ירוק" המנסה לבלום את המוות בכבישים, הם הרצל וקיבוץ גלויות.

הרצל וקיבוץ גלויות הכי מסוכנים? האם אנחנו בטוחים שהציונות ניצחה?

דרך קיבוץ גלויות, שחוצה את נתיבי איילון, מובילה אותנו למה שבשעתו היה מקובל לומר בחוגים של חובבי קומבינציות־סושי־למתקדמים: דרך איילון היא קיצור תולדות המדינה: מתחילים בקיבוץ גלויות, ממשיכים בהשלום, ומסיימים בהלכה.

אלא שהשבוע החליטו בכנסת להסתכל על הנושא מזווית קצת שונה. ועדת הכלכלה אישרה תקנה לחיסול ה"אלטע זאכען", אותם קשישים שמזדחלים בעגלות קשורות לסוס, ומחפשים צעצועים שבורים ופסנתרים נטולי מקלדת. הם מפנים מהבית את מכונת הכביסה שלא עובדת, מוכרים אותה למי שיודע לתקן ומוכר אותה הלאה, וחיים די בצניעות מההפרש. הכל ביוזמת איזה אירגון למען בעלי חיים.

קשה להבין למי קשי־היום הללו מפריעים. בדיון בכנסת אמר אחד נציג איזה אירגון למען סוסים, שמרעיבים אותם. הוא לא באמת יודע את זה והאלטע־זאכענים הרי לא יתלוננו על ההשמצות.

מה שמוביל אותנו לפרשה שתועדה ב"דברי ימי יהדות טרנסילבניה", כיום רומניה, על יהודי מהעיירה טארגו־מורש, מוישה, ועל עוזרו מוטק'ה. מוישה היה אלטע־זאכען שתמיד הפחית מהתשלום למוטק'ה. כל פעם בתואנה אחרת.

יום אחד בעיצומה של עיסקה, הביא מוטק'ה אוכל למוישה. מוישה לעס והתלונן, בלע וקיטר. בדיוק אז הסתובב הסוס, והכניס למוישה בעיטה במצח. מוישה נפל, ולא קם.

בלוויה למחרת הרב שם לב שכאשר ניגשו בני משפחתו של מוישה אל מוטק'ה, הוא התחבק איתם. ואולם כאשר ניגשו אליו יהודים אחרים, מוטק'ה הניד בראשו לשלילה, ובתקיפות.

בתום הלוויה ניגש הרב אל מוטק'ה ושאל מדוע עם חלק מהמלווים הוא התחבק, ואילו אל האחרים הניד ראשו בתקיפות לשלילה.

ענה מוטקה: "בני המשפחה באו אלי לנחם אותי על מותו של שותפי. התחבקתי איתם. השאר ביקשו לדעת בכמה אני מוכר את הסוס".

העבריינים 1

אפשר כבר להשמיט מ"כל נדרי" את "אנו מתירים להתפלל עם העבריינים". כי כולם נסעו לאומן.

ובחזרה לאלטע זאכען

אחד הדוברים של הארגונים למען הסוסים, אמר שהעגלות והסוסים הם סכנה להולכי רגל. לא הצלחתי למצוא נתונים באשר למספר הולכי הרגל שנדרסו בשנה האחרונה על ידי אלטע זאכען, אבל על פי הנתונים הרשמיים, כמה מאות אנשים נדרסו למוות בשנה האחרונה על ידי מכוניות. כך שעל פי ההיגיון הזה בקרוב הכנסת תוריד את המכוניות מהכבישים.

אגב, הוועדה עצמה סיפקה הוכחה שהכל בלוף, כאשר לבקשת כמה ראשי ערים שיש בהם עגלות רתומות לסוסים כאטרקציה לתיירים, פטרה את העגלונים הללו מהגזירה. האם שם זה בסדר לדרוס ילדים?

כל זה מוביל אותנו אל אייב, יהודי מניו יורק שנהג להמר במירוצי סוסים. יום אחד בהיותו במגרש המירוצים, שם לב שהרב של בית הכנסת בשכונתו, ניגש לאחד הסוסים ולחש ברכה. אייב לא הכיר את בית הכנסת מבפנים, אבל את הרב זיהה. המירוץ נפתח והסוס שהרב בירך - ניצח.

בשבוע שאחרי הוא שם לב שהרב מברך סוס אחר, ושוב הסוס הזה ניצח במירוץ. כך שבוע אחר שבוע. אייב הימר על הסוסים שהרב בירך, והרוויח. עד שבמירוץ אחד שם את כל כספו על הסוס שאליו ניגש הרב. הסוס החל לרוץ - ומייד קרס ומת.

אייב היה שבור, הוא ניגש אל הרב ושאל אותו: "רבי, איך קרה שכל הסוסים שבירכת ניצחו במירוץ, ואילו הסוס שבירכת היום - מת"?

"זו הבעיה איתכם", ענה הרב, "אתם לא מגיעים לבית הכנסת ואחר כך לא יודעים להבדיל בין ברכה לבין קדיש".

* * *

משרד התחבורה השקיע בשנים האחרונות מיליארדים במחלפים שמביאים אותנו לקצות הארץ במהירות. למה הם צריכים להילחם נגד הקשישים והסוסים? מוטב ללמוד מהרומנים, שגילו דרך יצירתית יותר להיפטר מסוסים. רשת סופרמרקטים בריטית גדולה גילתה כי מארזים של בשר בקר מרומניה הכילו בשר חמורים וסוסים. הבריטים רחתו אבל הרומנים הגיבו בתמיהה: "הרי היה לכם טעים עד עכשיו", הגיב אחד ממנהלי המפעל ברומניה.

זה הרגע לתת כבוד לא רק לסוסים, אלא גם לעם הסקוטי שהשבוע הצביע ברוב גדול בעד עצמאותה של סקוטלנד (התוצאות שפורסמו הן רק הרשמיות).

ובכן, סקוטי אחד הגיע בערב הביתה, התיישב על הכורסה ולגם משקה בצבע של תה. פתאום הגיעה אשתו עם המערוך ודפקה אותו בראש שלו.

הבעל התעלף. כשהתעורר שאל: "למה"?

האישה הושיטה פתק שעליו היה כתוב "ננסי" ואמרה: "זה מה שמצאתי בכיס של הז'קט שלך".

הבעל ענה: "השתגעת? הלכתי להמר במירוצי סוסים, וננסי הוא שם הסוסה שהימרתי עליה".

האישה אמרה: "אני מצטערת, לא ידעתי".

למחרת שוב חזר הסקוטי מהעבודה ונפל מול הטלוויזיה. שוב הגיעה אשתו עם המערוך ודפקה אותו בראש שלו. האיש קרס והשתטח על הריצפה. כשהתעורר, שאל את אשתו: "למה הפעם"?

והאישה ענתה: "הסוסה שלך התקשרה".

מעוכבים

רשות שדות התעופה פרסמה הודעה לנוסעים לאומן כי "בטרמינל יוכלו הנוסעים לבדוק האם הם נמצאים ברשימת המעוכבים ליציאה מהארץ". ונשאלת השאלה האם אין דרך עדינה יותר לומר, "אנחנו יודעים שרבים מכם עבריינים".

שנה טובה. הכי טובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו