האליפות מגיעה למקום הנכון

1. צלחת האליפות חזרה למקומה הטבעי בקריית אליעזר. אגב צלחת, הסיפור סביב אבי לוזון שלא רצה להגיע למשחק היה מוגזם. אני לא מבין את העלייה לרגל של אנשי חיפה, בראשות הנשיא שחר אל היו"ר, על מנת שיואיל בטובו להגיע. החגיגות היו שלמות גם בלעדיו.

פעם נוספת הוכח שהמועדון החזק שבנה יענקל'ה שחר יודע כיצד להתגבר על קשיים ואירועים טראומטיים מבחינה ספורטיבית, כפי שקרו בסיום העונה שעברה. אלישע לוי ראוי למחמאות על כך שהצליח לאסוף את הקבוצה, שאיבדה בנוסף לתואר גם שחקנים משמעותיים, ולהעמיד קבוצה חזקה שהובילה את הטבלה ברוב שלבי העונה. נכון, אי אפשר היה להתלהב יותר מדי מרמת הכדורגל של הירוקים, אבל בתקופה האחרונה הקבוצה עלתה על המסלול הנכון. זה קרה עם הופעות משכנעות, כשהשיא היה בעיתוי החשוב ביותר, במשחק העונה.

2. ליאור רפאלוב עשה שדרוג משמעותי השנה ביכולת שלו. הוא היה הרבה יותר מעורב ומיצה סוף סוף חלק מהפוטנציאל הגדול שלו. גם לתומר חמד יש חלק גדול בתואר הזה. הוא חזר לקבוצת האם והפך לכובש מצטיין.

אריק בנאדו הוא סיפור בפני עצמו. הבחור הזה סבל בפתיחת העונה מיחס משפיל מצידו של אלישע לוי, אבל בסופו של דבר אלישע הודה בטעות שלו, החזיר את אריק לעניינים וקיבל ממנו תרומה ענקית למרכז ההגנה, כשלצידו פילאבסקי שהתברר כרכש נהדר.

שינוי מאוד משמעותי היה הוצאתו מההרכב של קולמה, עד לא מזמן חביבו הגדול של המאמן, תמורת יא יא סיידו. המהלך הזה הוכיח את עצמו בגדול ותרם רבות לשיפור ביכולת של האלופה הטרייה.

3. המשחק עצמו נראה כבר מהפתיחה כמשחק לפרוטוקול בלבד. קריית שמונה, שנראית בשבועות האחרונים כמו קבוצה שמגיע למגרש היישר מהקיאקים בכפר בלום, חזרה להציג משהו מהיכולת שהפכה אותה לאחת מהפתעות העונה. היא לא נפלה מחיפה.

חבל שאת התפנית במשחק יצר השופט ליאני, שהעניק מתנה משלו לאליפות - שריקה לפנדל שלא היה. הוא קנה את ההתחזות של חמד ופתח את הדרך לניצחון של חיפה.

כך או כך, לאור ההתנהלות, העוצמה של המועדון הזה, היציבות במשך העונה והעוול שנגרם בעונה שעברה - האליפות מגיעה למקום הנכון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו