"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי סכסוך "ההיכרות" - זמן לתקן

,עודכן

בין שהשביתה הגדולה ביוזמת ההסתדרות אכן תסתיים לפני החג ובין שהסכסוך המתוקשר בעניין הדואר יימשך עוד קצת, נראה שהתמונה הציבורית המצטיירת היא שבעימות הזה הציבור לא היה מוכן לשאת על גבו את מחיר חוסר היעילות המשווע של הדואר.

הסיפורים על האיטיות ועל הסרבול בסניפים, לצד חוסר היכולת של ההנהלה לבצע צעדי התייעלות רציניים לנוכח כוחו העצום של הוועד, גרמו לתחושה שהפעם המאבק שהובילה ההסתדרות בעניין הזה לא מגייס את הציבור הרחב. העובדים השקופים, שלמענם ניסתה ההסתדרות להילחם, לא שקופים כמו מיליוני האזרחים שנתקלים בתורים ארוכים לביצוע מטלות פשוטות בדואר. במבנה ארגוני אנכרוניסטי שצריך להתעדכן.

הרי כולנו מכירים את הארגונים הממשלתיים והחצי־ממשלתיים. מי שתוקע מקלות בגלגלים בכל ניסיון של ההנהלה לנהל אותם הוא הוועד. בחלק מהמקרים, אחרי הרבה שנים, ההנהלות הופכות למריונטות שלהם ואז אנחנו מקבלים חובות אדירים, חוסר יעילות ואפילו סכנה כלכלית למשק.

במקרה של דואר ישראל גם הפנסיה של הציבור נכנסה לסכנת תספורת. זאת משום שהדואר לווה מאות מיליונים מחסכונות הציבור בהנפקה של איגרות חוב. ולנוכח התסבוכת האחרונה, תספורת עלולה להכאיב ולגבות עוד מחיר.

אלא שנראה שבכל המאבק הזה היה כנראה עוד שיקול. שיקול זר שרכב על גבו של הדואר האומלל וזה הפז"מ הטרי של יו"ר ההסתדרות החדש ניסנקורן. הרי הציבור לא מכיר אותו מספיק, יש שעדיין חושבים שעופר עיני מנהל את הארגון. ואיך יודעים מיהו ראש הוועד? כשיש שביתה. ואיך יודעים מיהו יו"ר ההסתדרות? כשסוגרים את נתב"ג. ולכן הסכסוך הזה נתן לו מוטיבציה להוביל להשבתת המשק, כפי שהזהיר בסידרה של התבטאויות בכלי התקשורת בימים האחרונים.

אלא שנראה שזו היתה פרשנות מוטעית. הציבור הרחב, שלפעמים נאנק תחת גזירות השביתות אבל מבין שאולי יש כאן מטרה חשובה, לא הצטרף ולא תמך באמת. דואר ישראל במצבו חייב להתייעל, וזה כל כך ברור למי שמקבלים ממנו שירות איטי וגרוע, שקשה להצדיק השבתת המשק כולו רק על בסיס סולידריות עם עובדי הדואר.

הגיע הזמן להחליף דיסקט. ההסתדרות צריכה לאפשר פיטורי עובדים לא יעילים, שמושכים משכורות עתק ומוגנים בצורה דרקונית על ידי חברות בוועד. כאלה שמסתובבים בלי לעשות כלום בתוך הארגונים, בזמן שעובדי הקבלן נאנקים תחת משכורות רעב ועושים את העבודה השחורה.

הדרך היא לא להפוך את עובדי הקבלן לבטלנים חדשים ולייצר עלויות מוגזמות למשק. הדרך היא לאפשר להנהלה להניף את חרב הפיטורים מעל ראשי אנשים שלא עושים כלום או עובדים בפריון נמוך מאוד ונהנים מהגנה דרקונית של הוועד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר