אני עצוב
אין בי שום שמחה לאיד. באיזשהו מקום אני עצוב. צילצל אלי חבר מלונדון ואמר לי שוויגאן הישוותה. אמרתי לו שאני עצוב. אין בליבי שום דבר על גרנט. לא חיפשתי את הנפילה שלו. כל ישראלי בנכר - אני רוצה שיצליח.
זה שווסטהאם ירדה ליגה זה לא אומר שזה ניצחון שלי עליו. לא התמודדתי על שום תפקיד מולו. בסך הכל צריך להעריך את גרנט על יכולת ההישרדות שלו. זה די נדיר לראות מאמן שמצליח להישאר בתפקיד למרות שקבוצתו סגרה את הטבלה בשלבים רבים של העונה. הוא הגיע לגבהים שאף מאמן ישראלי לא הגיע בעבר וספק אם יגיע.
מצד שני לרדת ליגה עם ווסטהאם זה יותר מביך וקשה מאשר לא לקחת אליפות עם צ'לסי. היה לו בווסטהאם חומר שחקנים משובח. תומאס היצלסברגר, קארלטון קול, סקוט פארקר (שנבחר לשחקן העונה של העיתונאים באנגליה), רוברט גרין שוער נבחרת אנגליה, רובי קין, דמבה בה ופרדריך פיקיון. לרדת ליגה פעם שנייה ברציפות תוך שנה אחת זה הישג שלילי שספק אם יישבר.
קשה לי להבין איך הפרשנים בארץ טענו שגרנט לא אשם שהקבוצה שלו לא תיפקדה בסופי משחקים. אתמול, כמו בלא מעט משחקים השנה, היא הובילה (0:2) וספגה שלושה שערים. מאיפה הם מביאים את השטויות האלה? מה, מאמן אחראי רק להכנה למשחק? ממתי כדורגל זה משחק של מחצית אחת-
מדברים על זה שגרנט יחזור לצ'לסי. יכול להיות שתפקיד המנהל הטכני יוריד ממנו לחץ, כי בטח בטווח הקרוב תהיה לו בעיה להתמודד עם הכישלון הזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו