"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עלייה: להקדים את "היום שאחרי"

,עודכן

את המשל על הצפרדע כולם מכירים: אם נשים צפרדע בסיר עם מים חמים, היא תקפוץ מייד. אם נשים אותה בסיר עם מים פושרים ונחמם אותו לאט, היא תתבשל ותמות בלי לשים לב לשינוי המסוכן. לצערי הרב, תהליך דומה קורה היום ליהדות התפוצות.

בשולי מבצע צוק איתן התפרסמה ב"ניוזוויק" - מהעיתונים החשובים בעולם - כתבת שער על "האקסודוס" היהודי מאירופה. בכתבה תוארו עשרות בריונים שגודשים את רחובות פאריס ומשליכים אבנים על בתי כנסת ומחפשים יהודים שאותם יוכלו להכות. השנה של האירוע שתואר בכתבה היא לא 1935 אלא 2014. סקר של האיחוד האירופי, שפורסם במהלך 2013, מצא כי 29 אחוזים מהיהודים באירופה שקלו להגר משום שאינם מרגישים בטוחים וסובלים מעלבונות, מאלימות פיזית ומאפליה. שני שלישים סברו כי קיימת בעיה של אנטישמיות ביבשת, ו־76 אחוזים העידו כי האנטישמיות החריפה. לכך יש להוסיף את דו"ח "הליגה נגד השמצה", שלפיו חלה עלייה דרמטית באנטישמיות ברחבי העולם בעקבות המבצע (בבריטניה לבדה נרשמה עלייה של 400 אחוזים במקרי האנטישמיות).

לצערי, נראה כי כבר לא מדובר בשוליים קיצוניים, אלא באירועים שהפכו לשיגרה עבור רבים מהיהודים החיים בגולה.

בשנים האחרונות ביקרתי בכמה קהילות יהודיות בעולם. יהדות התפוצות מודה שהיא סובלת מאנטישמיות, מודעת למגמה ההולכת וגוברת של שנאת היהודים ושל זליגת ההסתה למקרים של אלימות פיזית, אבל בדומה למאה שעברה - משפחות ובני קהילות שלמות תולים את ההישארות בגולה בכך שצברו במהלך השנים נכסים ובהיכרות שלהם את המדינה ואת העיר שבהן הם חיים. לאורך ההיסטוריה הטיעונים הללו היו שכיחים בקרב יהודים לפני פרעות או מהומות, אך בניגוד לעבר - יש לנו מדינה ריבונית שיכולה להגן על היהודים. רק בישראל, על אף הקושי הכלכלי ויוקר המחיה, יכולים יהודים לחיות בביטחון מלא לעתיד ילדיהם.

לטעמי, האתגר המרכזי מבחינת הממשל הישראלי הוא להקדים את "היום שאחרי". בכוונתי לקיים דיון מקיף ורציני בכנסת בהשתתפות נציגי קהילות יהודיות מרחבי העולם עם תחילת מושב החורף. זאת, מתוך הבנה ברורה כי יש להעלות למודעות הציבורית ולחזית סדרי העדיפויות הבוערים את נושא האנטישמיות, במטרה לגיבוש מדיניות מושכלת.

משרד החוץ וארגונים נוספים פועלים ביתר שאת לייצר שורה של פעולות אקטיביות בפן הדיפלומטי־מדיני ובפן המשפטי נגד הארגונים האנטישמיים. עם זאת, על ישראל להמשיך לתגבר את הפלטפורמה החברתית והכלכלית הראויה, לשדרג את סלי הקליטה, לעודד את העלייה וללוות את אלה המביעים רצון להגיע ולבנות את חייהם מחדש בישראל.

הכותבת היא סגנית שר הפנים ומזכ"ל ישראל ביתנוטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר