"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשברים כמירוץ שליחים

,עודכן

המשברים הפוליטיים בקואליציה דומים למירוץ שליחים. במוצאי שבת לפני שבוע תיארו פרשנים את המחלוקת בין בנימין נתניהו ליאיר לפיד כעימות חריף שאינו ניתן לגישור. נתניהו איים, וציטטו מפי מקורביו כי צפויה הקדמת בחירות, בעיקר כשסבר כי פני לפיד לנטישת הממשלה.

עוד יומיים, והמקל במירוץ השליחים החליף ידיים. עתה הושלכה ישראל למשבר נוסף שאינו ניתן לגישור בין משה (בוגי) יעלון לבין נפתלי בנט. עניין המנהרות בצוק איתן כמעט הגיע להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

עוד לא החלו ההכנות, והמקל נע אל גדעון סער, וביציע צולם משה כחלון כשותף פוטנציאלי לשר הפנים הפורש. מה יוליד הבוקר? מי יתפוס את המקל? אתמול הוחזר לראש הממשלה ולשר האוצר.

הקלות הנסבלת או הבלתי נסבלת שבה הגיעו נתניהו ולפיד להבנות יסודיות על מבנה התקציב ב־2015 מלמדת כי המשבר נופח באורח מלאכותי. ביסודו הוא נבע לא ממחלוקת כלכלית, אלא מרמת אמון אישי נמוכה. אם היה אפשר להגיע להסדר בקלות רבה; להסכים על תוספת 6 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון, ולא 11 כפי שביקש משה (בוגי) יעלון, אבל גם לא רק 2.5 כפי שהציע לפיד - מי היה צריך את האיבה והמדון? הרי מלכתחילה היה ההסכם בהישג יד.

עם זאת, לא השתכנעתי שהסכם ההבנות נתניהו־לפיד כבר קרם עור וגידים. שניהם לא יידעו את יעלון ובני גנץ ומערכת הביטחון, ונכון לאתמול הם דחו בתוקף את הסכום המוצע. הנתונים ברורים: בשנה שעברה עמד תקציב הביטחון על 52 מיליארד עם תוספת במהלך השנה. עתה תבע "בוגי" לחזור למתווה של הוועדה בראשות דוד ברודט, שהקצתה לשנה הקרובה 63 מיליארד.

בלהט הוויכוח נטה נתניהו להסכים ואפילו רמז שהסכום הדרוש אינו רק 63 אלא 68 מיליארד שקלים. אם אכן נתניהו ולפיד הסכימו להוסיף שישה מיליארד - 58 - כי אז צפוי מאבק איתנים בין יעלון לבין נתניהו ולפיד. מה שהבטיח אתמול לפיד בפתח ביתו אינו, אפוא, סוף פסוק. הרחק משם.

הפולמוס נכנס לסיבוב נוסף. יעלון וגנץ והמערכת טוענים שאין זה נכון שתקציבם הוא הגדול במדינה. אצלם כוללים את תשלומי הגמלאות והפיצויים לשכולים ולפצועים בתקציב הביטחון. אם כן - מדוע לא נכללים תשלומי הפנסיה למורים בתקציב משרד החינוך? בעיקר הם טוענים כי ההוצאות על המודיעין, על מלחמת הסייבר ועל ההיערכות מחדש מול דאעש והדריכות מול חיזבאללה מחייבות להגדיל יותר מהתקציב שהבטיחה ועדת ברודט. אין סיכוי. אך במקום למרוט את עצבי הציבור ולכבוש את כותרות העיתונים במלחמה פוליטית, ייטיבו נתניהו ויעלון ולפיד לעשות אם יסגרו את העניין בהבנות, שממילא ישיגו ביניהם לאחר השערורייה הקולנית.

הניחוש שלי: תקציב הביטחון ייקבע בין 58 ל־63 מיליארד שקלים, או שיוסכם רק על 58, אבל נתניהו יבטיח ליעלון כי תקציבו ייבחן מחדש באמצע השנה. זאת אומרת - 63 מיליארד בשתי מנות, לא בבת אחת. גם בסדר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר