בסה"כ: טוב שיש תקציב | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בסה"כ: טוב שיש תקציב

, עודכן

סאגת התקציב המתפתלת, שכלל לא בטוח שהסתיימה כי הרי זה לא נגמר עד שזה עובר בחקיקה בכנסת, נמשכה הרבה יותר מדי זמן. זה נכון שהיה מבצע צבאי שטרף את הקלפים לפני כמה שבועות. ועדיין, התקציב המתגבש משאיר הרבה שאלות פתוחות באוויר וגירעון אחד גדול ומתנפח.

בעניין הגירעון צריך להגיד באופן גלוי - זו הלוואה עתידית. גירעון הוא לא איזה פטנט קסם שאפשר להרחיב אותו עם הסבר "אבל היתה מלחמה". עם זאת, יש לציין ש־3.4% זו עדיין לא חריגה עצומה. היעד של אמנת מאסטריכט, שעל בסיסה נוסד האיחוד האירופי, קורא לשאיפה ליעד של 3% גירעון. כך שזה לא רחוק מדי מסכום שהוא סביר.

ואחרי הוויכוחים וההתקרבות בין משרד ראש הממשלה והאוצר בסוגיה, נותרנו עם כמה שאלות פתוחות. הראשונה שבהן היא התוספת של 6 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון. האם הסכום הזה אכן מספיק לצורכי הביטחון של ישראל? הרי הצבא דרש סכום גדול כמעט פי שניים. איך נדע שלא מוותרים כאן על דברים אקוטיים?

מצד שני, איך נדע שהמערכת הצבאית אכן תתייעל, חרף התוספות לדברים החיוניים. צריך לדרוש ממנה לקצץ בשומנים ולהוסיף לדברים הנחוצים. העניין מותיר תחושה של אי־נוחות.

בעניין אי־העלאת המסים, אפשר מצד אחד להגיד שזה נעים לכלל הציבור. לא נולד האיש שיתנדב להעלות את שיעור המס. ולכן זו הסוכרייה המתוקה באמת בתקציב הזה, כי הציבור אכן ספג כבר מספיק העלאות מסים ואין סיבה להתעלל בו.

אבל נשאלת השאלה האם סאגת מע"מ 0%, שאמורה כנראה להיפתר ולעבור בחקיקה כחלק מהדיל להעברת התקציב, לא יכולה היתה לשמש את הציבור לדברים אחרים. התוכנית הזאת תעלה לא מעט מיליארדי שקלים מדי שנה, ואם תעבור בחקיקה, היא תישאר איתנו שנים רבות קדימה. יהיה קשה אם לא בלתי אפשרי לפוליטיקאים לדרוש תוספת של מע"מ מהזוגות הצעירים ביום שאחרי העברת התוכנית.

כולם דשו בתוכנית הזאת, ובזמן שדיברו עליה בלי סוף, היא הצליחה ליצור נזקים בשטח לקבלנים. זה לא דבר טוב, הרי הם אמורים לבנות את הדירות האלה. למען האמת, הם אמורים לבנות הרבה יותר דירות. אולי פשוט כדאי לשאול את הקבלנים מה הם צריכים כדי לבנות יותר דירות, ולא רק את מה שהפוליטיקאים חושבים שיבנה אותן?

אנחנו עדיין לפני ההצגה של התקציב לשנה הבאה. הוא ילך ויתגבש ובקרוב נלמד מאיפה יקצצו, ואת מי יצ'פרו. אבל הדבר הטוב שהושג בהסכמות המתגבשות האלה, הוא שהן מקדמות את הוודאות. ולוודאות יש גם משמעות כלכלית. ולכן עדיף כבר שנדע לאן הולך עניין התקציב, מאשר שנמשיך לראות את המערכת הפוליטית נלחמת בלי סוף סביבו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר