לא בטוח שברק אובאמה שלף אתמול את הקלף המנצח לקראת בחירות 2012, אבל הנשיא האמריקני ללא ספק תרם רבות להארכת שהותו בבית הלבן. אובאמה סיים אתמול את המלאכה שבה החל ג'ורג' בוש ב-2001. בוש, שישה ימים אחרי פיגועי התאומים, דיבר על לכידתו של בן לאדן "חי או מת", אך אובאמה רצה את מנהיג אל-קאעידה מת, ויותר מזה - במצולות הים, ללא קבר. "נהיה קשוחים בהגנה על אזרחינו, חברינו ובעלי הברית שלנו. נהיה אמיתיים לערכים שעושים אותנו מי שאנחנו", אמר אובאמה בנאום הניצחון שלו. מהסגנון נדמה שאובאמה גילה את אמריקה. לא פלא שאלפים ירדו לרחובות ניו יורק ו-וושינגטון כאילו היינו בכיכר תחריר. לאמריקה יש עתה בן לאדן מת ונשיא אמריקני קשוח, כמו שהיא אוהבת. כמה נזיל גורלו של מנהיג. בחודש נובמבר הובסו הדמוקרטים בבחירות אמצע הקדנציה ואובאמה צנח בסקרים. רק לפני שבוע כתב ה"וושינגטון פוסט" על "המדיניות המבישה של ממשל אובאמה" לנוכח המדיניות הבלתי קוהרנטית שלו בעולם הערבי. אבל אובאמה לא התרגש וידע בדיוק מה יש לו בקנה. אולי בגלל זה הוא הירשה לעצמו את מופע הסטנד-אפ המדהים שלו כשהשתעשע עם יריביו שעות אחדות לפני תחילת המבצע. אובאמה, ייאמר לזכותו, דווקא סביב המלחמה באל-קאעידה, כן הפגין קוהרנטיות עוד מתקופת היותו מועמד. גם תגובת העולם הערבי אתמול היתה חשובה: לא ראינו צהלות שמחה בפקיסטן, בתימן או מעבר לגבול שלנו. אמנם במהלך ההפגנות בעולם הערבי לא ראינו כל הפגנות תמיכה באוסאמה בן לאדן, אבל גם לא ראינו אתמול הפגנות שמחה על היעלמותו של מי שבסופו של דבר פגע במהלך הפיגועים הרבים שביצע במוסלמים לא פחות מאשר ב"כופרים". לסיכום, ברק אובאמה יכול להיות מאושר עד השמיים: הוא הורה על מבצע חיסולו של רב המרצחים והצליח במשימה, הוא קידם מאוד את מעמדו לשמור על כיסאו ב-2012, אולם בעיקר הוא הבהיר לכל מבקריו שהוא לא ג'ימי קרטר או, בתרגום לעברית: הוא אינו מפסידן. ומה שחשוב לא פחות. כמו רייגן, כמו בוש הבן וכמו ג'ון וויין בעולם המערבונים: הוא נאחז בתפיסת היסוד האמריקנית, שלפיה אין דבר שארה"ב לא יכולה להשיג אם רק תרצה. בחיסולו של בן לאדן שיחק המזל לאובאמה. הוא גילה את אמריקה.
