אביב העמים: לא במזרח התיכון

במאה ה-19 בישר גל האלימות ברחוב האירופי את לבלוב "אביב העמים" - התנערות לאומית, חירות והדברת העריצות. ב-2011 חושפים זעזועי המזרח התיכון את הרחוב הערבי בערוותו - לא "אביב" ולא "עמים". ליתר דיוק, מדובר בהחרפת מאבקי כוח שבטיים, אתניים, דתיים, גיאוגרפיים, פנימיים ובין-ערביים, בהקצנת חוסר הסובלנות, בהסלמת האלימות ובתרבות שנאה כלפי "האחר". התוצאה היא היעדר יציבות, חוסר ודאות לגבי משטרים והסדרים פוליטיים והדברה אכזרית של מאמצי דמוקרטיזציה.

במאה ה-19 נישא אביב העמים על גלי התלהבות ואופטימיות. ב-2011 מתרסקת אשליית אביב העמים עקב חוסר אונים של חוגים נאורים ערביים.

הציפייה למימוש קרוב של חזון אביב העמים במדינות ערב מנותקת ממציאות המזרח התיכון. היא מהווה ניצחון נוסף של משאלות לב על פני המציאות, ומובילה למדיניות מונחית אשליות העלולה להפוך לבומרנג קטלני.

בפברואר 2010 החזיר אובאמה את שגריר ארה"ב לסוריה לאחר ארבע שנות היעדרות, "מכיוון שאסד שחקן קונסטרוקטיבי באזור". ביולי 2000, עם מינוי בשאר אסד לנשיא סוריה, הכריזו המערב וישראל על אביב עמים הצפוי בדמשק. הם לא התפכחו גם כאשר אסד "זכה" ב-97 אחוזים בשתי מערכות בחירות. הם הניחו שרופא עיניים שהתמחה בלונדון, ששולט באנגלית ובצרפתית, שכיהן כיו"ר "אגודת האינטרנט הסורית" ואשר נשוי לאישה שהתחנכה בבריטניה ודוגלת בזכויות האישה, חייב להיות נאור. הם הקריבו שיקול דעת ועובדות - על משפחת אסד והעלאווים, על החזון הסורי ועל מרכזיות הברית בין דמשק לטהרן - על מזבח הכמיהה לשלום עם סוריה. מהומות 2011 חושפות את היקף האשליה ואת פניו האמיתיות של הרודן הסורי.

בפברואר 2011 נחפזו הנשיא אובאמה ומזכירת המדינה קלינטון להכריז על שחזור מורשת מרטין לותר קינג ומהטמה גנדי ברחובות תוניסיה ומצרים. אבל אלפי הפליטים התוניסאים הנסים לאי האיטלקי למפדוזה, כמו גם מסעות ההרג, העינויים, השנאה והשחיתות המלווים התפרצויות וולקניות במדינות ערב, מפריכים את ציפיות הבית הלבן.

ב-1993 בישרה אסכולת "המזרח התיכון החדש" על תום עידן הגבולות, הצבאות והעימותים במזרח התיכון. אבל החינוך לשנאה ברשות הפלשתינית, התעצמות הטרור המוסלמי, האיום האיראני, הפצת טילים מתקדמים, רצח אל-חרירי, מלחמות לבנון ועזה וזעזועי 2011 - כל אלו ריסקו את החזון המופרך. אשליית "אביב ערפאת" התנפצה עם התפרצות האינתיפאדה השנייה, אך שוקמה בינואר 2005 על ידי "אביב אבו מאזן". האליטות בישראל ובמערב לא מתפכחות מאשליית אבו מאזן, למרות העובדות.

זעזועי מדינות ערב, ביחד עם נסיגה צפויה של ארה"ב מעיראק, מהמפרץ ומאפגניסטן, לצד חוסר אמינות כלפי התחייבויות בינלאומיות - אלה אינם מבשרים את בוא ה"אביב". הם מבשרים שיטפונות גיאו-פוליטיים אימתניים המחייבים שמירה על - ולא נטישה של - נכסי ביטחון של ישראל.

הכותב הוא הציר לענייני קונגרס לשעבר בשגרירות ישראל בוושינגטון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו