הקש ששבר את גב הגמל

מי ששוחח במהלך יום אתמול עם גדעון סער, התרשם כי הסערה בדרך. אך איש (כמעט) לא ידע כי האירוע הדרמטי יתרחש כבר אמש בכינוס הפעילים המסורתי לקראת ראש השנה, וגם לא מה תוכן הדברים. השאלה היתה אם סער יודיע שהוא מתמודד על ראשות הליכוד נגד בנימין נתניהו או ממתין להכרעה בשלב מאוחר. התפטרות "לא היתה בקלפים".

לא בדיוק. סער הירהר בכך כבר לאחר הבחירות לכנסת. הוא חש נדחק. לא צורף לקבינט. לא בחוג הפנימי של מקבלי ההחלטות או המשפיעים על נתניהו. נתק אישי ביניהם. סביר להניח כי חיפש מין "מודוס ויוונדי" איתו. גם עם נתניהו ומשה (בוגי) יעלון. חש שלא נענה. השעיית רעייתו גאולה אבן מתוכניתה בערוץ 1 אינה הסיבה לצעד. לכל היותר היא הקש ששבר את גב הגמל, שהיה שבור כבר ממילא בגלל עניינים אחרים.

סביר להניח כי עתה הוא מתכוון לפנות לחיים פרטיים. טובים סיכוייו כעורך דין בעולם העסקים. הוא אחד הפוליטיקאים היותר חזקים שפגשתי. גם בעל יכולת ביצוע גבוהה. הובלת המהלך לבחירת ראובן ריבלין לנשיא המדינה נגד דעת נתניהו היא עדות מובהקת ליכולתו הפוליטית הגבוהה.

עכשיו יעשה לביתו, ובגיל 47 יש לו זמן רב לחזור לזירה, אם אכן הנגיף הפוליטי יקנן בו. גם לא ברור שפרישתו ארוכה. אמירתו אמש כי "אני נשאר בליכוד" דומה לדברים שהשמיע משה כחלון בפרישתו. כל אחד מהם רואה את עצמו כליכוד המקורי. אם הם חוברים יחדיו - כדאי לליכוד שהאור לא יכבה במצודת זאב בלילות. תהיה לו עבודה רבה לתקן את הנזק.

עם זאת, פרישתו עשויה להפיק אנחת רווחה מפיו של נתניהו. גם משה (בוגי) יעלון, הנתון עתה למתקפה מנפתלי בנט אבל מנהל באחריות את משרד הביטחון, יתחזק במשהו. גלעד ארדן לא יקבל כרטיס למרכז האו"ם בניו יורק, ולו רק מפני שלנתניהו יש סיבה לחשוש מפני דילול בשורות הליכוד.

פרישת סער הפכה את הליכוד לסיעה השנייה בגודלה בכנסת. חשיבות העניין חלקית. רק ששתי הפרישות, וכן כוונתו של ארדן לכהן כשגריר באו"ם, והחיוורון הניכר בפניו של סילבן שלום, מעוררים את התהייה אם תהליך שפקד את מפלגת העבודה בסיום שנות שלטונה מאפיין עתה את הליכוד.

כמעט בבת אחת, בפרק זמן קצר יחסית, קמו רוב פעילי דור הביניים, שהיו חוט השדרה המנגנוני והציבורי של העבודה, ופרשו לעשות לביתם. חלקם עשו זאת דרך המסננת של קדימה, אחרים בצעד ישיר. "את כולם נשא הרוח" לא מבית המדרש של חיים נחמן ביאליק אלא ממרכז המפלגה, כאשר הבינו כי לא יוכלו לפרוץ את התקרה. מישהו שם למעלה מונע מהם, והם הגיעו למיצוי מעמדם.

אם הליכוד אינו רוצה למצוא את עצמו כמו העבודה שטרם התאוששה - הגיעה שעתו לעשות חשבון נפש, בדק בית. אין לו הרבה גדעון סער.